פופוליזם הוא סגנון פוליטי אשר מבקש לפנות אל ציבור רחב של פשוטי העם במסר פשוט מתוך הרצון לגייס תמיכה ואהדה מקרב שורות אלו. בדרך כלל המסרים הפופוליסטים פונים לדאגות קיומיות של האזרחים, ומספקים עבורם פתרונות קסם לבעיות קשות. את סגנון המשטר הזה ניתן למצוא גם במשטרים דיקטטוריים וגם במשטרים דמוקרטים, כאשר המנהיג הוא זה אשר קובע את המדיניות ואת מידת הפופוליזם של דבריו[1].
חיבור קצר זה יבקש לתאר את דונלד טראמפ כמייצג של תופעת הפופוליזם. המטרה של החיבור היא להראות האם ייתכן כי טראמפ, בתור מייצג של הפופוליזם, הוא עתיד הפוליטיקה העולמית. כדי לענות על השאלה הזו אתאר את המנהיגות הפופוליסטית באופן כללי, לאחר מכן אתאר את עלייתו של טראמפ ואת האמצעים הפופוליסטים שהוא השתמש בהם כדי להיבחר לנשיאות. בשלב הבא אתאר מנהיגה נוספת שתוארה במחקר בתור מנהיגה פופוליסטית ואשווה אותה לדונלד טראמפ. בסיום החיבור אראה כיצד טראמפ הוא מנהיג פופוליסטי והאם סביר להניח כי סגנון המנהיגות הזה הוא הסגנון הפוליטי שעתיד להיות שולט בזירה הפוליטית.
נכון להיום קיימת עלייה גדולה בפופוליזם אשר גורמת לחששות כבדים בנוגע ליכולת השרידות של הדמוקרטיה. כיום הסכנה של הפופוליזם היא לא סכנה של השמדת הדמוקרטיה באופן בולט וישיר בסגנון של הפיכה צבאית.
