במהלך עימותים ומתיחות של מדינה אחת עם אחרת זאת יכולה להשתמש בשני סוגי עוצמות – עוצמה קשה שמתארת את העוצמה המוחשית כמו עוצמה צבאית, ועוצמה רכה המתארת עוצמה בלתי מוחשית כמו כוח דיפלומטי, כלכלי, רעיוני, אידאולוגי, תרבותי וכדומה (Nye, 1990, pp. 166-167). מלחמת מידע משתייכת לסוג העוצמה הרכה, והיא כוללת תהליכים של תעמולה, הונאה, התקפות סייבר ולוחמה פסיכולוגית. עוצמה זו עושה שימוש באמצעי התקשורת המצויים כיום כדוגמת עיתונות, רדיו, טלוויזיה, תקשורת לוויינית וכמובן האינטרנט ושלל האפשרויות המצויות בו (שי, 2013, ע' 83).
רוסיה רואה במלחמת המידע כסוג של דוקטרינה לניהול עימות מול מדינה. בתפיסתה של רוסיה, כעת כל עימות – צבאי או אזרחי, ילווה תמיד במלחמת מידע. מטרת מלחמת המידע של רוסיה היא בין הייתר ליצור בלבול בקרב היריב, לערער את יסודות אמון הציבור במוסדות המדינה, לפגוע במערכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות ובכך לאפשר להפחית את עלויות המלחמה הקונבנציונאליות כאשר במידה זאת תפרוץ מפאת חולשה ובלבול של היריב (Giles, 2016, p. 6). מלחמת המידע של רוסיה הפכה לאורך השנים לכלי בלתי נפרד מדוקטרינת הלחימה שלה והיא עשתה שימוש בשיטה זו במגוון עימותים שהיא ניהלה משנות ה-90 ואילך .(Riehle, 2021, p. 2) אף על פי כן, מלחמת המידע של רוסיה איננה אחידה והיא מותאמת בהתאם לאופי זירת העימות. רוסיה מגדירה מספר זירות כאסטרטגיות עבורה, כמו הזירה הפנימית הלאומית, והן הזירה הבינלאומית בדגש על חבר המדינות והזירה המערבית.
מבוא
1. רקע על תחום המידע כשיטת לוחמה
2. אסטרטגיית הלוחמה של רוסיה בתחום המידע
3. עיצוב התודעה כאמצעי לחיזוק מעמדה וכוחה של רוסיה
4. מלחמת המידע של רוסיה מול ארצות הברית
סיכום
ביבליוגרפיה
