קבלת החלטות היא תהליך של בחירה מבין מספר אפשרויות, בעקבותיו עשוי האדם לפעול בדרך מסוימת. מצבים המזמנים צורך בקבלת החלטות הם בעיות, חילוקי דעות וקונפליקטים הדורשים פעולה, שיכולים להתרחש מרמת הפרט הבודד, ועד לגופי ענק כמו מדינות. ברמת האדם הבודד, המודל להסבר של קבלת החלטות נקרא המודל הרציונאלי, לפיו כאשר ניצבות בפני אדם מספר אפשרויות והוא צריך להחליט, תחילה בוחן אותן דרך שיקולי עלות-תועלת, ולאחר שהסיק כי אחת מן האפשרויות היא בעלת ההסתברות הגבוהה ביותר להגשים את מטרותיו וערכיו, בוחר בה. לפי אליסון (1971, עמ' 5-7), מודל זה אינו מספיק לגופים גדולים כמו מדינה, המתנהלת בין ארגונים עצמאיים, שלא תמיד עושים שיקולים רציונאליים. בעבודה זו נדון באופן שבו גופים ממשלתיים מקבלים החלטות, בהתאם לשני מודלים מרכזיים שמציע אליסון (1971), ונבחן לאורם סוגיה רלוונטית בפוליטיקה הישראלית.
משנת 2016 יש עלייה במספר הנוסעים בשדות תעופה בישראל ובמספר הטיסות הבינלאומיות, כשבשנת 2017 צפויות עוד עליות. הדבר תורם לצרכן הישראלי בעיקר בהוזלת מחירי הטיסות, במקביל לעידוד תיירות נכנסת. מי ראוי לקצור את הקרדיט על ההישגים? ישנו ויכוח בין שר התיירות יריב לוין לשר התחבורה ישראל כץ. השר כץ טוען כי החלטותיו – פטור זמני מאגרות בשדה התעופה עובדה, והגברת התחרות - הם שגרמו לגידול המבורך ולהוזלת המחירים. מנגד, השר לוין טוען כי הגידול נובע מתמריצים שמשרדו מעניק לחברות התעופה. בלב הויכוח ישנו דיון האם יצירת סביבה תחרותית היא המעודדת את הצמיחה, או שדווקא הקלות ותמריצים לחברות הם אלו שיזניקו את השוק קדימה. טענות נוספות נגד משרד התיירות הן על כך שמחירי התיירות בפועל גבוהים מאוד, וכי ביחס להשקעה, הצמיחה בתיירות חוץ נמוכה מאוד.
