דמוקרטיה וביטחון לרוב צועדים זה לצד זה, כאשר הם תומכים האחד בשני – ללא ביטחון בסיסי לאזרח הדמוקרטיה נחשלת, ללא דמוקרטיה חזקה ויציבה, הביטחון הבסיסי של האזרח נחלש. עם זאת, לעיתים מוצאת עצמה מדינה דמוקרטית תקינה במצב בו יש לה חובה לשמור על ביטחון האזרחים, אפילו ששמירה כזו תפגע בעקרונות הדמוקרטיים הבסיסים ביותר, וזאת על מנת שבסופו של תהליך, הדמוקרטיה תישאר יציבה, גם אם נפגעו עקרונות מסוימים. מצב כזה בא לידי ביטוי בעיקר בעתות מלחמה ומשבר. (Jack, 2007)
האיומים הביטחוניים על ישראל מאז ומתמיד היו ממשיים וקיומיים (אמנם לא בכל מצבי הלחימה) מלחמות קיומיות, כמו יום הכיפורים, מלחמות ללא איום קיומי כמו מלחמת לבנון השנייה, מלחמות ממושכות כמו מלחמת לבנון הראשונה, מבצעים, כמו 'צוק איתן', פעולות גרילה וטרור – אין מפתיע שיש לכך מחיר דמוקרטי- צנזורה צבאית, מעצרים מנהליים, המשך תוקפן של תקנות הגנה לשעת חירום, עוצר, פיצוץ בתי חשודים, סגירת עיתונים, הרשאה לחקירות בדרכי עינויים, אפליה של אוכלוסייה ערבית ועוד (נויברגר, 2015).
בעבודת מחקר זו בחרתי לבדוק את שאלת המחקר הבאה: האם בזמן הלחימה מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014 נפגע חופש העיתונאות, ובאיזה אופן?
בחרתי בשאלה זו מאחר ולדעתי שני מנגנונים אלו- ביטחון ודמוקרטיה, לא יכולים להתקיים זה ללא זה, עם זאת הם לעיתים קרובות פוגעים האחד בעקרונות השני. במדינת ישראל, בה יש מצבי חירום רבים. בעזרת שאלת המחקר, ניתן גם לבדוק כיצד הדמוקרטיה שלנו הצליחה להישאר יציבה על אף הפגיעה, אם הייתה, בעקרונות כה בסיסיים בדמוקרטיה כמו חופש עיתונאי- אם כי אין זו מטרת המחקר שלי.
מבוא
פרק 1 – חופש העיתונאות כיסוד דמוקרטי
פרק 2: חופש העיתונות בישראל
פרק 3- תקשורת בישראל בעתות מלחמה, והשינוי
שחל בה ממלחמת יום הכיפורים
פרק 4- מקרה בוחן: מבצע 'צוק איתן', אודות
פרק 5 – התקשורת בזמן מבצע 'צוק איתן'
הגבלת חופש הביטוי במבצע 'צוק איתן'
חופש הביטוי בידי העיתונאים עצמם במבצע 'צוק איתן'
פרסום מידע בעתות משבר
דעת הקהל במבצע 'צוק איתן'
מדיניות הממסד המדיני והצבאי במבצע 'צוק איתן'
פרק 6 – דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
