היסודות של המחקר על העמותות ועל כלל הארגונים ללא כוונות רווח, הונחו כבר לפני למעלה משני עשורים. אבל היה קשה לזהות עוד בתחילת הדרך כי ארגונים אלו יזכו לצמיחה אדירה. הצמיחה לא התבטאה רק בחשיבות החברתית, כלכלית פוליטית של העמותות המשתייכות למגזר השלישי, אלא היא צמיחה זו באה לידי ביטוי גם בקידום המחקר בתחום זה. (Anheier, 2014, p.12). נראה כי לאורך השנים, הפכו העמותות לחלק אסטרטגית בבנייה של קהילה. אפילו ניתן לראות כי במקומות רבים, קובעי מדיניות ומנהיגים נעזרים בעמותות הללו על מנת להביא לפיתוח מקומי ולהתחדשות בקהילות. גם ברמה הלאומית, ארגונים ללא כוונות רווח כדוגמת העמותות, מגלים יותר ויותר מעורבות בתחומים כמו רווחה, בריאות, בחינוך ועוד (Anheier, 2014, p.10). המחקר בתחום, הנעשה על המגזר השלישי, נחלק בעיקרו לשלול נקודות מבט תיאורטיות ושונות, הראשונה, מבט על החברה האזרחית, השנייה מבט על התנועה החברתית שהעמותה מייצגת ונקודת המבט השלישית היא על העמותה בהיותה ארגון ללא כוונת רווח (Hasenfeld & Gidron, 2005, p.98).
בישראל, כיום ישנם מנגנוני בקרה ופיקוח גם על העמותות. את המנגנונים הללו ניתן לחלק לשלושה, הראשון מנגנון של רשויות המדינה, כאשר הפיקוח פה נעשה על ידי הרשם הסטטוטורי, רשויות המס, משרדי הממשלה, החשב הכלכלי באוצר וכן מנגנוני הבקרה האחרים. המנגנון השני מנגנון פנימי, קיומו הוא על פי חוק העמותות המחייב כל עמותה לקיים שלושה מוסדות חובה בארגון, אסיפה כללית, ועד וועדת ביקורת.
מבוא
סקירה ספרותית
התפתחות העמותות בישראל
הגדרת המשתנים
שאלת המחקר
מתודולוגיה
דיון
סיכום
ממצאים
בביליוגרפיה
