רקע מקדים: במסגרת המאבק של ישראל בטרור, זאת מקיימת פרקטיקות מגוונות במטרה להילחם בטרור ולהגן על אזרחיה. פרקטיקות אלו כוללות לעיתים סיכולים נגד מחבלים, הקפאת נכנסים של ארגוני טרור ותומכיהם, מעצרים ממושכים של חשודים בטרור, חקירות וכן גם הריסת בתים של מחבלים (כהן, והרפז, 2018, ע' 1037; כהן, ומימרן, 2015, ע' 21). פרקטיקת הריסת בתי המחבלים נועדה לשיטתה של ישראל למנוע התקפות טרור עתידיות, בכך שהמדינה מענישה את סביבתו הקרובה של המפגע, ובכך יוצרת אצל המפגע העתידי הפוטנציאלי דילמות האם לבצע פעילות טרור במחיר של פגיעה בסובבים אותו (כהן, והרפז, 2018, ע' 982). תפיסה זו של ישראל לפיה הריסת בית המחבלים תרתיע את הטרור, מעולם לא הוכחה באופן חד-משמעי, ולכן ישנן עמדות הגורסות כי הריסת בתי המחבלים איננה מועילה, ואילו אחרים סבורים כי לא ניתן לשלול את טענת היעילות משום שלא תמיד ניתן לזהות מחבלים שביקשו לבצע פעולת טרור אך נסוגו מכוונתם לאחר שנחשפו להרס והנזק של משפחות מפגעים אחרות (בג"ץ 9353/08, ע' 8).
בין אם הריסת בתי המחבלים מרתיעה או לא, הרי שהריסת הבתים יוצרת בעיות מוסריות ברורות. הריסת הבתים תמיד מופנית כלפי משפחתו של המפגע, והיא נחשבת כסוג של עונש נוסף למפגע שכבר מצוי במאסר. הפגיעה בבני משפחתו של המפגע נועדה להרתיע את המחבלים, אך היא למעשה פוגעת באנשים שמעולם לא היו מעורבים בטרור, לא היו מודעים לכוונותיו של המפגע ולא סייעו לו (בג"ץ 9353/08, פיסקה ה'; Samuel, 2014, p. 14).
מבוא
פרק 1. הריסת בתי מחבלים
הריסת בתים – חקיקה
מטרות ההריסה
אופן ביצוע ההריסה
נתונים אודות ההריסה
פרק 2. הדילמות וההיבטים המוסריים של הריסת בתי מחבלים
תועלתנות
חובות (דאונטולוגיה)
זכויות אדם
עקרונות מוסר יהודיים
פרק 3. המאבק והכרעתו - דיון וסיכום
חשיבות המוסר מול הנחיצות המבצעית
חלופות/כללים להריסת בתים
ביבליוגרפיה
