מאז הקמתה של מדינת ישראל, המיעוט הערבי בתוכה היה עובדה שלא ניתן היה להתווכח עמה, בייחוד כאשר אותו מיעוט הפגין נוכחות באמצעות פעילות פולטית ענפה שמטרתה לשפר את חייו ולהשתלב חברתית בנוף התרבותי המגוון של מדיננת ישראל. עם זאת, במהלך העשורים האחרונים נראית ירידה בכל הקשור להשתתפות פוליטית ותודעה פוליטית בקרב מיעוט זה ביחס לרוב היהודי, כאשר התופעה מקבילה לאדישות ולחוסר רצון להזדהות עם המדינה. העבודה תבחן את התופעה ואת הסיבות לה, במבט על העיר יפו כדוגמא והאוכלוסייה הערבית שחיה בה ועל ידי בחינת כלל המיעוט הערבי, ניתן יהיה להשליך את התוצאות על העיר עצמה.
עבודה המחקר כאמור מתרכזת בשאלת התודעה הפוליטית בקרב הציבור הערבי בישראל בכלל וביפו בפרט. על ידי בחינה מדויקת יותר של חייהם של הערבים ביפו, בוצעו 5 ראיונות עם תושבי יפו ערבים, כאשר 2 מהם הינם פעילים פוליטיים והיתר הינם תושבים בעלי דעות שיצויינו במהלך הכתיבה. ההיכרות בין המרואיינים והמראיינת הינה בחיי היום יום, שכן שניים מהם חלקו עם המראיינת את מקום עבודתה בעבר ועם היתר ההיכרות היא מבתי העסק הפועלים בקהילה ביפו. סוג המחקר הוא מחקר אקטיביסטי, אשר משתף את הנחקרים בבחירת נושא המחקר וכן שואף לפעול למען אוכלוסיות מוחלשות, כאשר במקרה הנוכחי האוכלוסייה המוחלשת הינה המיעוט הערבי בישראל ובתוכו, התושבים הערבים של העיר יפו. במהלך העבודה, יוצגו פרקים אשר ינסו להתחקות אחר מושא המחקר ואחר הסיבות לירידה בהשתתפות הפוליטית בקרב הערבים בישראל.
מבוא
פרק 1:חוסר אמון בפוליטיקאים בקרב תושבי יפו הערבים
פרק 2: היעדר תודעה פוליטית בקרב ערביי ישראל וערביי יפו בפרט
פרק 3: פתרונות אפשריים
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
