מלחמת אזרחים מוגדרת כ"התנגשות פנים מדינתית אלימה, מתמשכת ורבת-ממדים, להשגת יעדים פוליטיים" (שץ ואריאל, 1998, 652). ההתנגשות עלולה להיות בין קבוצות שונות מקרב האוכלוסייה או ביניהן לבין ממשלת המדינה (שץ ואריאל, 1998, 652-653).
מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה, מוקד המלחמות השתנה בהדרגה ממלחמות בין מדינות למלחמות בתוך מדינות. אמרתו המפורסמת של צ'רלס טילי, "מדינות עושות מלחמות" (Tilly, 1985, 170) כבר איננה נכונה תמיד. למעשה, נראה כי יותר ויותר קבוצות מאתגרות את המדינה באופן צבאי. לעתים קרובות, מדינות אחרות מתערבות בסכסוכים פנים-מדינתיים אלו בכדי להגן על האינטרסים שלהן, לשמור על היציבות באזור או למנוע אסונות הומניטריים. במיוחד מאז סיומה של המלחמה הקרה, כשמאזן הכוחות בין ברית נאט"ו וברית ורשה התפרק, מקבלי החלטות רבים מתמודדים עם ההחלטה האם להתערב במלחמות אזרחים במדינות אחרות.
אולם מה מביא מדינה להתערבות במלחמה פנים-מדינתית? האם ישנו דפוס מסוים של גורמים המסביר את ההתערבות? לפי הגישה הריאליסטית, מדינות דואגות בעיקר לביטחונן, כלומר הן יתערבו רק כשאינטרסים לאומיים חיוניים נתונים בסיכון (Morgenthau, 1967; Grieco, 1997). לעומת זאת, ישנם מחקרים הטוענים כי סוגיות מוסריות ופנימיות משפיעות במידה רבה על ההחלטה האם להתערב (Dowty & Loescher, 1996; Carment & James, 1995). ההסברים השונים להתערבות זרה במלחמות אזרחים, מראים כי ניתוח שיטתי של התנאים השונים עשוי לסייע בקביעה אילו מהם מובילים להחלטה להתערב, ואילו לא.
מבוא
סקירת ספרות
מלחמות אזרחים
התנאים להתערבות בינלאומית- כפי שנקבע בחוק הבינלאומי ובאמנת האו"ם
התערבויות בינלאומיות במלחמות אזרחים, מ- 1980 ועד ימינו
מניעים כלכליים להתערבויות בינלאומיות במלחמות אזרחים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
