הצנזורה בעידן הרשתות החברתיות

נושא העבודה שבחרתי הינו הצנזורה בעידן הרשתות החברתיות ובהתמקדות בעיתות משבר בישראל.

דמוקרטיה, ובהקשר של עבודה זו – חופש ביטוי וחופש העיתונאות,  וביטחון, בהקשר של עבודה זו מדובר על צנזורה,  לרוב צועדים זה לצד זה, כאשר הם תומכים האחד בשני, דהיינו, ללא ביטחון בסיסי לאזרח אין לדמוקרטיה כל קיום, וכן להיפך, ללא דמוקרטיה חזקה ויציבה, נפגע הביטחון הבסיסי של האזרח.  לעיתים מוצאת עצמה מדינה דמוקרטית תקינה במצב בו יש לה חובה לשמור על ביטחון האזרחים, שמירה כזו לעיתים פוגעת בעקרונות הדמוקרטיים הבסיסים ביותר, כמו צנזורה שפוגעת בחופש הביטוי והעיתונאות, וזאת על מנת שבסופו של תהליך, הדמוקרטיה תישאר יציבה.  מצב כזה בא לידי ביטוי לרוב בעיתות מלחמה ומשבר. (Jack, 2007)

הרשתות החברתיות, בדגש על פייסבוק וואטסאפ, הפכו לבמה ציבורית לכל דבר שבה ניתן להביע דעה, לקבל עליה התייחסות, ליצור דיאלוגים מרובי משתמשים, להעלות תוכן ולהפיץ מידע, ולעתים גם שמועות ושקרים שלעיתים יכולים לפגוע ולהפר את פרטיותם של אנשים.

ישראל היא בין המדינות המובילות בזמן שהציבור שלה מקדיש לרשתות החברתיות, בדגש על פייסבוק[1](ComScore, 2011).. כאשר בין הסיבות המרכזיות לשימוש ברשתות חברתיות, ובעיקר בפייסבוק הן הצורך לקבל עדכונים על חדשות, בידור, שמירה על קשרים עם בני משפחה וחברים וכן לצרכי עבודה. (דרור, גרשון, 2012)

היקף השימוש ברשתות החברתיות לעיתים רבות עקף את צווי הצנזורה שהוטלו על כתבות, ספרים או מאמרים, ובכל זאת התוכן האסור הופץ לציבור.

מבוא

פרק 2: סקירת ספרות

             כיצד האינטרנט שינה את חופש הביטוי והצנזורה

            צנזורה בישראל בעידן המקוון

פרק 3: הצגת שאלת המחקר

פרק 4: שיטת המחקר

ממצאים

דיון בממצאים ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה