הרפורמה במשק המים בישראל: תאגידי המים ברשויות המקומיות הערביות

מזהה: 7898
מאמר חם

בשנות ה 90 משק המים סבל ממחסור במים וניהול כושל ולכן נדרשו שינויים מוסדיים (סנד ובכר, 2018). שינויים אלה באו לכלל ביטוי בסוף שנות ה90 בהקמת תאגידי מים וביוב כחלק מרפורמה מבנית מערכתית במשק הישראלי.

רפורמה זו הייתה חלק מתהליכים כלכליים בעלי יסוד אידאולוגי בינלאומי (בן אליא,2009). המשק הישראלי עבר בעצם מדגם המוכר בספרות כ"מדינה מפתחת" לדגם "ניאו-ליברלי" עם ההתעצמות המוסדית של סוכנויות מדינתיות הנושאות אידיאולוגיה ניאו-ליברלית ומקדמות את יישומה.

כחלק משינויים במשק המקומי ולמגמות הפרטה של שירותים ציבוריים (Wollman, 2012) שרווחו בעולם, ניסה משרד האוצר בישראל לקדם חקיקה שתעביר את ניהול משקי המים והביוב מהרשויות המקומיות לתאגידים שיוקמו למטרה זו (טבת, 2013).

לצורך זה נחקק חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א- 2001. החוק קבע שבתוך שש שנים ממועד החקיקה תועבר האחריות על ניהול, אספקה, חלוקה ואחזקה של משק המים והביוב לגופים מיוחדים (תאגידי מים), שמעמדם הוסדר בחוק.

בשנים הראשונות גופים אלו יהיו תחת פיקוח הרשות המקומית או אף בבעלותן, וזאת משום שהם יקבלו היתר מהרשויות המקומיות, על בסיס הסכם ביניהם, לנהל את משק המים בתחומי שיפוטן כחלק מהפרטה "קלה". בהמשך גופים אלו יהיו יחידות סמך של הרשויות המקומיות וינוהלו על ידי גופים מקצועיים מיוחדים נפרדים לכאורה מהרשויות המקומיות כחלק מההפרטה המוחלטת (בר-אור,2009).

 

מבוא

סקירה תיאורטית

שאלת המחקר

המצב בעבר בתחום המים במדינות בעולם

תהליך הרפורמות המוסדיות בעולם בתחום המים

רפורמות במשק המים: סקירת בעיות, מושגים ומגמות

משק המים המוניציפלי  בישראל

כשלי שוק ורגולציה בישראל

המעבר לתאגידי המים וחוק תאגיד המים

הקשר בין השינוי לתאגידי מים ומחיר המים

הרפורמה ברשויות המקומיות הערביות. 

תאגידי המים במגזר הערבי 

סוגיות המאפיינות את התאגידים ברשויות המקומיות הערביות

עמדת התושבים כלפי התאגידים

מערך המחקר (מתודולוגיה) 

מתודולוגיה

שיטת המחקר

שדה המחקר

מקרה מבחן – עיריית עראבה

שיטת איסוף הנתונים

שיטת ניתוח הממצאים

ממצאים

1. קטגוריה - תחילת תהליך התיאגוד

1.1 תמה – התאגידים התמודדו עם מצב התחלתי גרוע

1.2 תמה – ראשי הרשויות תמכו בנושא התאגידים אבל הייתה לכך אופוזיציה

2. קטגוריה - אתגרים קיימים בפעילות התאגידים ברשויות הערביות

2.1 תמה – סוגיית העלאת מחירי המים

2.2 תמה – החדרת נהלים תקינים בנושא המים

2.3 תמה – רוב התאגידים הם על בסיס לאומי ולא גיאוגרפי 

3. קטגוריה - יתרונות התאגידים על המצב הקודם

3.1  תמה – עבודה ריכוזית ויעילה יותר של התאגידים

3.2 תמה – התאגידים מקימים ומסוגלים לממן ולבצע פרויקטים והעיריות לא יכלו 

3.3 תמה – התאגידים מחוברים ותורמים לקהילה

3.3 תמה התנהלות מקצועית של התאגידים

3.4 תמה - ייעול תהליכים

3.5 תמה – משק מים יעיל מבחינה טכנולוגית

3.5 תמה – שירות טוב לצרכנים

3.6 תמה – שיפור הגביה מהצרכן

4. קטגוריה  - המשכיות התהליך רצויה ומחויבת המציאות

5. קטגוריה – התפתחות משק המים בישראל

5.1 – שיפור בצריכת המים הכוללת בישראל

5.2שיפור בצריכת מים ביתית לנפש בישראל

דיון 

מסקנות

ביבליוגרפיה

נספחים

נספח ראיון עם ראש עירית עראבה, מר עומר נסאר

נספח ראיון עם דר׳ אחמד חיג׳אזי 

נספח ראיון עם מוסטפא אבו ריא

נספח איור מס. 1 מספר תאגידי המים והביוב בישראל לאורך השנים

נספח איור מס.2  הסיבות לעליית מחיר המים

נספח איור מס. 3 הקמה או הצטרפות לתאגידי מים שנים 2003-2011

נספח איור מס. 4 פריסת תאגידים שבהם רשויות מקומיות ערביות בלבד

590.00 ₪
סוג עבודה:
סמינריון
סוג מחקר:
איכותני
תגיות:
איכות הסביבה | מדעי המדינה ויחבל
שנת הגשה:
2019
מספר מילים:
13606
היקף עמודים:
42
מספר מקורות:
40
נספח ראיונות:
יש
בקשתך בביצוע....
הקפאת מאמרים - הסבר
לקוח שמעוניין למנוע מכירת עבודה ללקוחות אחרים, יכול לבצע זאת באמצעות הקפאת עבודה לפרק זמן מוגבל. כל מוצר דיגיטלי שנמכר מוקפא מידית ל-48 שעות ללא תשלום. בחלוף 48 שעות, ובמידה ולא רכשת הקפאה נוספת, המוצר הדיגיטלי יהיה זמין לרכישה על ידי משתמשים אחרים, לרבות אפשרויות הקפאה. לכןיש לקחת בחשבון שייתכן שלאחר סיום תקופת ההקפאה, המוצר לא יהיה זמין להקפאה נוספת משום שנרכש על ידי לקוחות אחרים ואף הוקפא על ידם לפרקי זמן ארוכים.

לא ניתן לרכוש מוצרים שהם בתקופת ההקפאה.