מפלגות שואפות להשתתף בקואליציות כדי ליטול חלק בכוח השלטוני המרכזי ולהשפיע עליו, לזכות בחלוקת תשואות קואליציוניות, להשיג משרות שלטוניות המעניקות שליטה בתקציבים הציבוריים והשפעה על המדיניות הציבורית. בנוסף, פעילותן במסגרת הקואליציה מחזקת את הלגיטימציה והכוח שלהן בקרב ציבור הבוחרים (קורן ושפירא, 1997). הדבר נכון הן לגבי המפלגות היהודיות, הן לגבי רע"ם. ולמרות זאת, המפלגות הערביות, התנגדו באופן עקבי להיכנס לקואליציה ציונית והמפלגות היהודיות התנגדו באופן עקבי להזמין לקואליציה (באופן רשמי) מפלגות ערביות.
רע"ם, הרשימה הערבית המשותפת, החלה במגעים להצטרף לקואליציה של גוש הימין כבר בשנת 2019 ונכנסה לקואליציה של גוש המרכז-שמאל בשנת 2020. צעד זה הפתיעה רבים, כי היה היסטורי וחריג: לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל התירו המפלגות היהודיות שיתוף של מפלגה ערבית בקואליציה. לראשונה (ובמיוחד לאחר העברת 'חוק הלאום') הסכימה מפלגה ערבית, לא ציונית, להיות שותפה בקואליציה במדינה היהודית.
הבעיה העולה מכאן היא הקושי בזיהוי הגורמים שאפשרו, דווקא בעיתוי של שנת 2020, למפלגות היהודיות להזמין מפלגה ערבית לקואליציה, ולמפלגה ערבית לשקול כניסה לקואליציה ציונית. בעיה זאת מציפה שאלות:
שאלת המחקר: מה היו השיקולים והאינטרסים של המפלגות (היהודיות ורע"ם) בשיתוף רע"ם בקואליציה ב 2020?
השערה: כניסת רע"ם לקואליציה ב 2020 התאפשרה בעקבות שילוב של אינטרס מפלגתי להישרדות פוליטית של מפלגות יהודיות שחתרו לשלטון במצב של תיקו פוליטי, בצד מנהיגות מנסור עבאס כשחקן ייחודי, גישה פרגמטית ותחילת שינוי אידיאולוגי בקרב חלק מהמצביעים הערבים.
מבוא
סקירה תיאורטית
תיאוריות קואליציוניות
שיקולי מפלגות יהודיות לצירוף מפלגה ערבית לקואליציה
חקר המקרה – כניסת רע"ם לקואליציה 2020
מאפייני יו"ר רע"ם, מנסור עבאס והנסיבות בהן פעל
איזון בין שמרנות ללאומיות
השיח השמרני, אזרחי – עבאס כהמשך/חידוש ל איימן עודה
שיקולים קואליציוניים של רע"ם והתנהלות בקואליציה
שיקולים ועמדות היור" מנסור עבאס
עבאס, התקשורת ודואליות השיח
השיח הפוליטי שמקדם עבאס
אמנה חדשה: דמוקרטיה, פלורליזם ושוויון מגדרי
היחס למדינת ישראל כמדינה יהודית
עמדות רע"ם בסוגיות שונות ודרישותיה מהקואליציה
התמודדות עם פשיעה ואלימות בחברה הערבית
התייחסות לחוק קמיניץ
הסדרת התיישבות הבדואים בנגב
זיקה בין פוליטיקה למשפט
זיקה בין פוליטיקה לכלכלה: שיפור מצב אזרחי ישראל הערבים
שלום
הקונפליקט הישראלי פלסטיני וחיים משותפים
שותפות ערבית והרשימה המשותפת
ביקורת ומבקרים
סיכום
ביבליוגרפיה
