בעידן של תחרות גלובלית, למדינה (ומדינת רווחה בעיקר) יש צורך לצמצם באופן משמעותי את השקעתה בענפים שאינם מניבים רווח (כולל טיפול במוגבלים) ולהפריט אותם. בעידן של שיח זכויות גלובלי - אזרחים, גם לאזרחים עם מוגבלויות, תובעים מהמדינה להרחיב את זכויותיהם לחיים בכבוד ושוויון בקהילה. תהליכי ההפרטה, שמדינות המערב החלו בהם, הובילו במדינות אחדות לשיתופי פעולה תלת מגזריים בנושא מעונות לחוסים באופן שסיפק את הצרכים הן של המדינה, הן של החוסים ובני משפחותיהם.
בישראל חיים 35,000 ישראלים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, (מש"ה). ב 2016 רק 4% חסו בדיור בקהילה, 26% במעונות ומוסדות ממשלתיים ו 70% עם ההורים (ירון, 2016). מדו"ח צללים שנערך ב 2018 (דרך ואח', 2018) נמצא פער גדול, בין הרטוריקה השוויונית שמנהלת המדינה, לבין הפרקטיקה המדירה והפוגעת בחוסים, היות ולמרות הצהרתה להגדיל את מספר המעונות הפרטיים והציבוריים, לשפר את התנאים בהוסטלים ולסגור את המעונות הממשלתיים שבבעלותה (איכות ירודה ופגיעה בזכויות ואיכות החיים של החוסים), עד 2016 לא רק שלא סגרה המעונות הממשלתיים אלא שלחה לשם יותר חוסים (ירון, 2016).
הבעיה העולה מכאן היא שנוצר פער, בין רטוריקה ממשלתית, לבין מציאות בה חיים החוסים ובני משפחותיהם. ברור שהחוסים סובלים מכך ולא ברור מה המדינה מרוויחה מכך. מכאן,
שאלת המחקר: באיזו מידה משרת תהליך ההפרטה של מעונות אנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית (מש"ה) את הצרכים של המדינה ושל החוסים?
מבוא
א. סקירת הספרות
גלובליזציה, הפרטת שירותי הרווחה והשלכות על מדינת הרווחה
הפרטת שירותי הרווחה
השלכות מהפרטת שירותי הרווחה
מוגבלות שכלית התנהגותית (מש"ה) – זכויות ואתגרים
ב. חקר המקרה
זכויות אנשים עם מש"ה בישראל: בין חקיקה להכלה ורווחה
שיקולי המדינה בהפרטת מעונות אנשים עם מש"ה
השלכות ההפרטה על זכויות החוסים
יתרונות ומגבלות ההפרטה עבור החוסים בדיור בקהילה
הביקורת על תהליך ההפרטה של השירותים לאנשים עם מש"ה
הפגיעה בזכויות החוסים
התחמקות המדינה מאחריותה למימוש החוקים
הדרה גיאוגרפית וחברתית
החברה האזרחית כתחליף למדינה
סיכום
ביבליוגרפיה
