ארה"ב פלשה לעיראק ב 2003 בטענה להגנה על אינטרס ביטחוני - נשק להשמדה המונית ותמיכה בטרור; וקידום אידיאולוגיה – ביסוס משטר דמוקרטי בעיראק על מנת להטיב עם האזרחים.
כדי לקדם דמוקרטיה פורמלית היה על ארה"ב לבנות מנגנונים פוליטיים של ייצוג (לגיטימציה ליותר ממפלגה אחת), בחירות חופשיות, הכרעת רוב, הפרדת רשויות, שלטון החוק וביקורת השלטון. כדי לקדם דמוקרטיה מהותית, היה על ארה"ב להטמיע תרבות דמוקרטית בציבור העיראקי בהתבסס על ערכי חירות ושוויון, הסכמות, סולידריות ופלורליזם.
ארה"ב יצאה מעיראק ב 2011, לאחר שהשקיע כטריליון דולר וגרמה לאובדן חיי 24,000 חיילים Sarbi, 2021) Saleh &). עם זאת, השלטון בעיראק נשאר ריכוזי והממשל נוקט צעדים קשים נגד מבקרי השלטון והתקשורת. החוקה לא מיושמת, רמת האלימות גבוהה, 79% מהעיראקים העריכו שההשפעה של ארה"ב על מדינתם שלילית ו 61% אף תמכו בהתקפות על כוחות שהובילו האמריקנים בעיראק Fitzgerald, 2012) ).
הבעיה העולה מכאן היא הקושי להבין מה צריך כדי להטמיע דמוקרטיה במדינה לא דמוקרטית.
שאלת המחקר שלי היא: באיזו מידה הצליחה הפלישה האמריקנית לבסס דמוקרטיזציה בעיראק אחרי 2003?
אבחן שאלה זאת תוך ניתוח הרקע הדמוגרפי, התרבותי והפוליטי של עיראק לפני ואחרי הפלישה, זיהוי מרחבי הפעולה של ארה"ב בפוליטיקה העיראקית ובעיקר , אנתח את תוצאות ההתערבות האמריקנית, על היקף ואיכות הדמוקרטיזציה בעיראק.
מבוא
רקע היסטורי ותרבותי
דמוקרטיזציה של מדינות ערב ועיראק כמדיניות חוץ להפצת הדמוקרטיה
תהליכים פוליטיים בעיראק אחרי 2003
זרעים של דמוקרטיה
חסמים בדרך לדמוקרטיזציה של עיראק
סיכום
ביבליוגרפיה
