כיום קבוצת האימהות מהוות את מרבית כוח העבודה הנשי בעולם המערבי ובישראל ושיעור התעסוקה שלהן בגילאי 25-54 (גיל הפריון +) עומד על 74% (בוורס ופוקס, 2016). עם זאת, שיעור התעסוקה של נשים בישראל שאין להן ילדים גבוה מזה של נשים שאין להן ילדים (83% לעומת 72.3%), ושיעור התעסוקה של נשים נשואות עולה בקצב מהיר (אקשטיין ואח', 2017).
מדינת ישראל הוקמה בשנות החמישים כמדינת רווחה, מסיבות אידיאולוגיות ומסיבות פרגמטיות של מדינה בהקמה. היקף רשת הביטחון הסוציאלי שהעניקה לנשים הרות ולאימהות היה רחב בהתאם למדיניות ההתערבות במשק ולצרכי המדינה (הגדלת כוח העבודה הנשי).
רשת זאת לא הצטמצמה למרות מעבר המדינה למדיניות ניאו ליברלית מאז שנות ה-80, אלא התרחבה: בחקיקה, החלטות ממשלה, תקצוב, הגנה משפטית, תמיכה בסביבת המשפחה ועוד. המטרה היתה ונותרה: הגדלת כוח העבודה האיכותי הנשי במשק המצוי בתחרות גלובלית, על ידי יצירת תמריצים לשילוב נשים בשוק העבודה לאחר הלידה.
ואף על פי כן, הממצאים מלמדים ש 13% מהנשים בגיל הפריון לא משתלבות בשוק העבודה לאחר חופשת הלידה, בעיקרן אימהות לילדים עד גיל שנתיים ובגילאי 2-4 (הררי-קמר ופיכטלברג-ברמץ, 2012).
הבעיה העולה מכאן היא חוסר פרופורציה בין מאמצים ותקציבים שהמדינה מקצה לנושא לבין התוצאות.
מכאן, שאלת המחקר שלי היא: כיצד רשת הביטחון הסוציאלי המוענקת לנשים בהריון ולאחר לידה משפיעה על השתלבותן בשוק העבודה?
מבוא
סקירת ספרות
מעמדן של נשים בשוק העבודה
מבט היסטורי כללי והתפתחות זכויות נשים בהריון ולאחר לידה
נשים בשוק העבודה במדינת ישראל: רקע והתפתחות
נתוני העסקה של נשים בשוק העבודה
חסמים והזדמנויות בתעסוקת נשים הרות ולאחר לידה
מאפייני רשת הביטחון הסוציאלי המוענק לנשים הרות ולאחר היריון בישראל
שילוב נשים הרות ואימהות בשוק העבודה
חזרה מחופשת לידה לשוק העבודה
השלכות איכות רשת הביטחון הסוציאלי על שילוב בשוק העבודה
סיכום
ביבליוגרפיה
