אחת התופעות הכלכליות המשמעותיות ביותר בעשור האחרון היא עלייתה של סין כמעצמה כלכלית עולמית והפיכתה למה שניתן לכנות "המפעל של העולם" (The world’s manufacturing powerhouse) (Mees, 2016). הגלובליזציה העולמית והתפתחויות טכנולוגיות לצד פערים גדולים ברגולציה וזכויות עובדים בין העולם המערבי ומדינות עולם שלישי הובילו לכך שחברות מערביות רבות העבירו את מרכזי הייצור שלהם לארצות מזרח אסיה, וסין היא הבולטת מבינהן כיום[1]. רובם ככולם של המחקרים בנושא זה מצביעים על כך שהגורמים העיקריים שאפשרו את תופעה זו הם תנאי ההעסקה הירודים של הפועלים הסינים, יחסי הכח הלא סימטריים בין חברות הענק הבינלאומיות לקבלני המשנה המקומיים שלהן והיעדר הרצון או האינטרסים של הממשל הסיני לאכוף את חוקי העבודה הקיימים, או לפעול לשינוי המצב.
לצד המשמעויות הכלכליות, תשומת לב רבה מופנית בשנים האחרונות למשמעויות החברתיות של תופעה זו ובפרט לזכויות ותנאי ההעסקה של העובדים הסיניים בתעשייה ענקית זו שהתפתחה. השאלות שעולות במסגרת העיסוק בנושא עוסקות במוסריות של התופעה והאם שיקולים כלכליים צריכים לבוא על פני שיקולים חברתיים. החברה שעומדת בלב הדיון בשנים האחרונות היא חברת אפל (Apple) האמריקאית, המייצרת את מוצריה בסין, וביניהם מוצר הדגל שלה- האייפון- המיוצר על ידי חברת פוקסקון (Foxconn) במספר אתרים ברחבי סין.
מבוא
1. המשטר הבינלאומי של זכויות עובדים
1.1 ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכיות האדם (1948)
1.2 האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966)
1.3 ארגון העבודה הבינלאומי
1.4 ההצהרה על העקרונות והזכויות הבסיסיות בעבודה משנת 1998
2. זכויות עובדים בסין
2.1 מחויבות סין לאמנות בינלאומיות בנוגע לזכויות עובדים
2.2 חקיקה סינית בשוק העבודה
2.3 שכר המינימום בסין
2.4 התייחסות החוק הסיני לזכות להתאגדות
2.5 מערכת היחסים בין אפל ופוקסקון
2.6 מציאות מול הצהרה: היעדר אכיפה בפועל של חוקי העבודה הסינים
3. המאבק לשיפור תנאי ההעסקה בסין- גורמים ושותפים במאבק
3.1 החברות הבינלאומית- מנגנוני האחריות התאגידית
3.2 FLA
3.4 SACUM
3.5 China labor watch
3.6 FCLB- Friends of china labor bulletin
4. סיכום ומסקנות
5. ביבליוגרפיה
