ניתן לפתוח ולומר, כי המציאות הטכנולוגית, אם במובנים ביתיים, עסקיים או לאומיים, השתנתה ללא היכר בעשורים האחרונים. למציאות זו, ישנן שתי השלכות עיקריות. הראשונה, ההכרה ההולכת וגדלה בחשיבות של ידע. שכן, נהוג להגדיר את התקופה הנוכחית בתור ׳עידן הידע׳. כלומר, עידן אשר היכולת לאסוף, לנהל ולנצל ידע לטובת יתרונות (תחרותיים-עסקיים, לאומיים-ביטחוניים, אך גם פרטיים-אישיים), הפכה לחשובה ביותר, ועולה אפילו על ערכו של הכסף, אשר לפני עידן הידע, היווה את הכלי החשוב ביותר ליצירת כוח ויתרונות יחסיים (גולדשטיין, 2015). השנייה, הינה תלותם הגוברת של התשתיות הבסיסיות ביותר, אלו שעל בסיסן מדינה ואזרחיה מסוגלים לתפקד ולאפשר התנהלות ושגרת חיים חברתית-כלכלית, המאפשרת לחברה ולכלכלה הלאומית לשגשג ולצמוח (Buzdugan& Capatana, 2020).
בעוד שמגפת הקורונה הראתה בצורה יוצאת דופן כיצד מערכות לאומיות עלולות לקרוס וכך להביא לנזקים עצומים ברבדים רבים במציאות החברתית-כלכלית, בעשורים האחרונים, התפתחותה של המציאות הטכנולוגית הביאה למחקר ענף ומרכזי בסדר היום האקדמי והמקצועי גם יחד, הנובעת מווירוסים מסוג אחר, ודיגיטאלי (He, Aliyu, Evans & Luo, 2021). ה-׳סייבר ספייס׳ (Cyber space) הינה כותרת למרחב ווירטואלי, אינסופי ומורכב, המהווה קרקע לפעילות גלובלית ענפה, המאפשרת מציאות כלכלית גלובלית, שבה סחורות ושירותים עומדים לסחר באמצעות יצרנים ועבור קונים ברחבי העולם (Kulesza, 2014).
1. מבוא
1.1 שאלת המחקר
1.2 השערת המחקר
2. מתודולוגיה
2.1 שיטת המחקר
2.2 שדה המחקר וגורמים מעורבים
2.3 כלי המחקר
2.4 הליך המחקר
3. סקירת ספרות
3.1 עולם הסייבר ספייס במציאות הגלובלית
3.1.1 רקע למציאות גלובלית טכנולוגית
3.1.2 מאפיינים מרכזיים בתופעת הסייבר הגלובלית
3.2 עולם הסייבר ספייס כאיום בטחוני
3.2.1 מאפיינים
3.2.2 סוגים של איומים ביטחוניים
3.3 עולם הסייבר בהקשר הישראלי
3.3.1 סכנות סייבר ייחודיות בהקשר הישראלי
3.3.2 התמודדות ומדיניות במדינת ישראל
4. תוצאות וממצאים
4.1 נרטיבים בינלאומיים בדיפלומטית סייבר
4.2 שחקנים בלתי מדיניים וארגוני הטרור
4.3 מדיניות ההגנה הישראלית
5. דיון
5.1 בין הגנה והתקפה במרחב הקיברנטי
5.2 שינויים מהותיים במבחן העצמה של ישראל
5.3 סוגיות מרכזיות בין מצבה העכשווי לעתידי של ישראל
6. סיכום ומסקנות
7. מקורות
