תהליך המודיעין הינו מרכיב חיוני בהצלחת הפעילות נגד הטרור. מטרת המודיעין היא איסוף מידע, עיבודו, הערכתו וזיקוקו למוצר ידע המיועד לסייע בקביעת מדיניות או בניהול מבצעים. תהליך המודיעין עצמו משתמש בחומרי גלם שונים ממקורות מגוונים לכן נדרש להצליב ולנתח את בסיסי הנתונים על מנת להגיע לבירור המציאות מכל כיווני הראייה. במסגרת זו נעשה שימוש תדיר במושגים כגון "מודיעין מערכתי", "פיתוח ידע", "מסגרת תפיסתית", "שיח", "המשגה", "מערכה מודיעינית", "רלוונטיות, ו"מתחים". שיקוף המציאות ולמידתה לעומק, תאפשר למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטה הנכונה לתכנון הצעד הבא או להיערכות מפני צעד שעשוי להגיע. מודיעין טוב ימנע את הפער שבין המציאות כפי ש"רואים" אותה לבין המציאות "בפועל" (ברון, 2015). פער כזה עלול להוביל לחוויה טראומתית אדירה בעיקר כאשר מדובר בהתמודדות מול גורמי טרור שונים המאיימים על המערכה כולה, כפי שניתן לראות בהפתעת הפתע המרשימה של יפן על פרל הארבור בהוואי בדצמבר 1941.
מתקפת הפתע על פרל הארבור הביאה לאסון כבד מאוד בתולדות ארצות הברית, ומחקרים רבים שבוצעו לאחר מעשה הגיעו למסקנה כי מדובר בכישלון מודיעיני גדול אשר הביא את כניסתה המיידית של ארצות הברית למלחמה נגד יפן וגרמניה הנאצית. במסגרת עבודה זו ארצה להתייחס לחשיבות המידע המודיעיני שהיה בידי מקבלי ההחלטות באותה תקופה והאופן שבו הם התייחסו למידע זה במסגרת ההתמודדות מול איום הטרור היפני. אציג תחילה את הרקע למתקפה ותוצאותיה ולאחר מכן אנתח לעומק את דרכי החשיבה והשפעת המדיניות של מעצמה אשר שמרה על אי התערבות באותה תקופה ולכן הניחה כי היא מוגנת מפני איום ממשי.
