הטמפרטורה בעולם עלתה ב 1.2 מעלות בשנים האחרונות (בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי) והיא צפויה לעלות עד 2100 בהיקף של עד 4 מעלות אם לא יחול שינוי מערכתי וב 2.7 מעלות אם יהיה יישום מלא של כל היעדים שנקבעו בהסכם פריז לשנת 2030 וב 1.8 מעלות, אם יתבצע יישום מלא של כל היעדים המוצהרים (עפרון 2022). הבעיה הינה גלובלית: לא מקומית ולא לאומית; היא נמצאת לפתחן של כלל מדינות העולם ומחייבת שיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם משבר בינלאומי. למרות ריבוי מחקרים המלמדים בוודאות על היקף משבר האקלים והשלכותיו הקטסטרופליות על עתיד האנושות, ולמרות ריבוי ועידות בינלאומיות והכרזות של ראשי מדינות – המבוגרים של העולם לא הצליחו עד כה להגיע למדיניות אחידה ומשמעותית להפחתת הסיכון.
שאלת המחקר העולה מכאן היא: מה הם הגורמים שיאפשרו לבני נוער להשפיע על מדיניות האקלים הלאומית?
הטענה: מבנה הזדמנויות פתוח מזמן לבני נוער להוביל מחאה יעילה ולהשפיע על מדיניות האקלים של הממשלה: המקרה של תנועת 'מחאת הנוער למען אקלים' בישראל בשנים 2019-2022.
ההזדמנות הראשונה להקמת תנועת מחאה משמעותית ובינלאומית של בני נוער בנושא משבר האקלים (המוכרת בשם " School Strike for Climate" (או Fridays for Future ) החלה ב-2018, לאחר שגרטה תונברג בת ה-15 וצעירים נוספים התיישבו מול בניין הפרלמנט השוודי בכל יום ששי, על חשבון זמן הלימודים שלהם, כדי למחות נגד חוסר הפעולה בנושא משבר האקלים.
מבוא
א. סקירת הספרות
מבנה ההזדמנויות הפוליטיות
מבנה ההזדמנויות הפוליטיות בהקשר לתנועות מחאה סביבתיות
תנועות מחאה סביבתיות וקואליציות סביבתיות
ב. ממצאים
מחאת בני הנוער במשבר האקלים העולמי
ג. דיון בממצאים
מבנה ההזדמנויות של מחאת בני הנוער במשבר האקלים העולמי והתנועה הסביבתית
מדדי ההצלחה של מחאת בני הנוער במשבר האקלים, במסגרת מחאת התנועות הסביבתיות
סיכום
ביבליוגרפיה
