דעת הקהל פנימית מורכבת מרצונות וחשיבה של רוב העם. זוהי למעשה החשיבה הקולקטיבית של אנשי חברה או מדינה בנושא, בעיה או לגבי תפיסת עולם מסוימת. המושג של דעת קהל החל להיות חשוב בעיקר בתהליכים של עיור וכוחות פולטים וחברתיים גדלים. הדמוקרטיה מבקשת להתחשב בדעת הקהל משום שהלגיטימציה השלטונית שלה מורכבת ונובעת למעשה מן הסמכות של הציבור. יש לזכור כי חשיבות דעת הקהל אינה קיימת רק בגלל אופי השלטון האמריקאי. כבר ג'ון לוק הצביע על כך שהאדם כפוף לשלושה חוקים- החוק האלוהי, החוק האזרחי והדעה של מרבית הציבור[1].
דעת הקהל וקביעת המדיניות הם יסוד לדמוקרטיה שמבקשת כי המנהיג לא יסטה רחוק מדעת הבוחרים. נשיאים או בעלי השפעה בארצות הברית אוספים מידע לגבי דעת הקהל בנושאים מסוימים לצורך קביעת המדינות שלהם. הם לא יבחרו במדיניות שעומדת בניגוד מוחלט לדעת הקהל, משום שאז יהיה קשה מאוד עבורם להיבחר. לדעתי הקביעה הזו אשר מובאת לעיל היא חד משמעית בעוד והמציאות היא מורכבת יותר. סוגיית דעת הקהל והשפעתה על מדיניות החוץ הייתה עניין של מחלוקת בין חוקרים שונים. מחלוקת זו הייתה נסובה סביבה השאלה על מידת ההשפעה ועל אופי ההשפעה של דעת הקהל על עיצוב מדינות חוץ של ארצות הברית.
