הקונפליקט בסרילנקה הוא אחד הקונפלירטים האלימים ביותר בהיסטוריה המודרנית. במידה רבה השפיע הקונפליקט הסרילנקי על כל המדינות השכנות, אך יותר מכל על הודו שחלק ניכר מאוכלוסייתה מהווים טמילים, אשר היו אחד צדדים בקונפליקט. לעובדה זו חשיבות רבה בגישוש העמדה ההודית כלפי המתרחש בסרילנקה, הרי שמצד אחד ניסתה הממשלה ההודית ליצור קשרי אמון עם הטמילים ההודיים, אך מצד שני חששה מהיווצרות תנועה בדלנית בקרבם. נוסף לכך, חששה הודו מכניסת כוחות עוינים לזירה הסרילנקית ולהפיכת האוקיאנוס ההודי לשדה הקרב במלחמה הקרה בין מעצמות העל, ארצות-הברית וברית-המועצות.
עבודה זו מבקשת לנתח את הסכסוך האתני בסרילנקה בין הטמילים והסינהלים תוך התייחסות לשינויים במאזן האיומים בדרום אסיה כתוצאה מסכסוך האתני של הטמילים והסינהלים שהובילו למספר משברים שבהם פרצה אלימות רבה. העבודה מתמקדת במשברים שפרצו בין שנת 1983 (פרוץ מלחמת האזרחים בסרילנקה) לבין שנת 1987 (שינוי במדיניות הודית ביחס לקונפליקט הסרילנקי ותחילת הפלישה ההודית לאי). במסגרת התייחסות למשברים אלו, בוחנת העבודה את התגובות של הודו לפרוץ המשברים בסרילנקה תוך התייחסות הקונטקסט הגאו-פוליטי רחב. מטרת העבודה היא לבחון את המניעים שגרמו לממשלת הודו להתערב במלחמת האזרחים בסרילנקה. לפיכך, שאלת המחקר שתנחה עבודה זו היא "מה היו האינטרסים ההודיים בשליחת כוחותיה לסרילנקה?".
העבודה מראה שמבחינת הודו חלל עוצמה בסרילנקה נתפס כמסוכן מכיוון שהוא נראה כמאיים על מידת השליטה של הודו בנעשה בדרום אסיה, מכיוון שהיה עלול לעודד בדלנות בתוך הודו ומכיוון שהוא נתפס כמשבר שעלול להביא להגברת המעורבות המעצמתית באזור. במקביל, הסכסוך הסרילנקי השפיע גם על היחסים בין הודו לפקיסטן שבה היה חשש מסוים מהתחזקות השליטה של הודו בסרילנקה ומחיזוק אחיזתה באוקיאנוס ההודי.
מבוא
פרק ראשון: אירועי מלחמת האזרחים בסרילנקה
1.1. היחסים בין הסינהלים לבין הטמילים לאחר קבלת העצמאות
1.2. משבר 1983 ופרוץ מלחמת האזרחים בסרילנקה
פרק שני: הודו ומלחמת האזרחים בסרילנקה, 1987-1983
2.1. האינטרסים ההודיים בדרום אסיה
2.2. הלחץ הטמילי על ממשלת הודו
פרק שלישי: משבר 1987 ומעורבות הודו בסכסוך האתני בסרילנקה
3.1. משבר 1987 והשלכותיו על המדיניות ההודית
3.2. המדיניות ההודית כלפי הסוגיה הטמילית
סיכום
ביבליוגרפיה
