הצעת מחקר
בקורס : מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים
נושא כללי : מדוע מדינות גדולות מפסידות מלחמות קטנות?
נושא מוצע : השיקול הכלכלי של ישראל במלחמה אסימטרית.
הגדרת הבעיה : עד מלחמת העולם השנייה שדה הקרב ובניין הצבא היה על פי רוב סימטרי: שני הצדדים ללא קשר למידת עוצמתם, ראו בניצחון בשדה הקרב את מטרת המלחמה. ההכרעה במלחמה הייתה לרוב תוצאה של מאזן היכולת הצבאית בין הצדדים[1]. אולם מאז סיום מלחמת העולם השנייה סכסוכים צבאיים אינם מסתיימים לרוב לפי המשוואה הישנה. כך למשל, מלחמת צרפת בויאטנם או מלחמת ארה"ב בה, מלחמת צרפת באלג'יר (Mack, 1975) או מבצעים ישראליים ברצועה, לא הסתיימו בניצחון ברור של הצד בעל היכולת. מאק (1975) מונה מספר פערים המשנים את המאזן בין החזק לקטן, ביניהם: הנחישות הגבוהה של הקטן, המשטר הדמוקרטי של הצד החזק המנטרל במידה רבה את מיצוי עוצמתו, או שימוש במלחמת גרילה. קיסינג'ר (1969) טען כי גרילה מנצחת כאשר אינה מפסידה, ואילו צבא מפסיד אם אינו מנצח. גם מרום (2003) מדגיש את נכונות החלש לשלם מחיר כבד לעומת משקלה של דעת הקהל בדמוקרטיות. מאז מלחמת לבנון הראשונה נשמעה בדעת הקהל הישראלית כלפי נחיצות המלחמה, יעדיה ודרך הפעלתה (פרי, 1999 ; ליסק, 2001).
[1] מלחמת החורף בין ברית המועצות לפינלנד ערב מלחמת העולם מהווה במידה מסוימת בבחינת יוצא מן הכלל, משום ההבדל לכאורה בין הפוטנציאל הצבאי הסובייטי לבין זה הפיני. אולם מאידך, הטיהורים הגדולים של סטאלין במחצית השנייה של שנות ה-30 בכלל ובצבא בפרט, החלישו במידה רבה את הפוטנציאל הצבאי הסובייטי.
