לאומיות והגדרה עצמית הינן תופעות שהחלו להתפתח בראשית המאה ה-19 כאשר עמים החלו להתאגד על בסיס מכנה משותף כזה או אחר כמו דת, גזע, תרבות, ערכים משותפים ועוד, ואלה ביקשו לכונן עבורם מדינה ריבונית שתאפשר להם להגשים ולפתח את המשתנים המשותפים ביניהם (Lauwers, & Smis, 2000, p. 43). עם זאת למרות כי תהליך זה מזוהה בעיקר כתופעה חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית, ניתן לזהות כי כבר מתקופת התנ"ך אנשים החלו להתקבץ לכדי עמים כמו העם היהודי, והן מקרים מאוחרים יותר כדוגמת הסקסונים במאה ה-10. הרעיון היה כי קבוצה של אנשים הצליחה להתאגד על בסיס משתנה או משתנים ייחודיים שהצליחו להבדיל בינם לבין אחרים (וסרמן, 2008, עמ' 18-19, 114).
תהליך דומה המתקיים גם עם העם הכורדי. עם זה בן למעלה מ- 4,000 שנה אומנם מאופיין בדת משותפת לרבים אחרים – האסלאם, אך הכורדים רואים את עצמם שונים מייתר האוכלוסייה המוסלמית סביבתם על בסיס מאפיינים תרבותיים ואתניים הכוללים בין היתר מנהגים ייחודיים, שפה שונה ושבטים שונים. משתנים אלה עזרו לאורך השנים לאחד את הכורדים וליצור חברה כורדית מובהקת (אולמרט, 1986, עמ' 61-62). ברם, חרף הייחוד התרבותי והאתני הכורדי, אלה מעולם לא הצליחו לבסס לעצמם מדינה עצמאית וריבונית משל עצמם. אומנם היו תקופות שמרבית הכורדים חיו במסגרת שבטית מאוחדת כמו בתקופת העות'מאניים, אך קריסת האימפריה העות'מאנית וכניסתם של הצרפתים והבריטים למזרח התיכון בשלהי מלחמת העולם הראשונה הובילה לפיצול חריף של הקבוצה וחלוקת האוכלוסייה בין מספר מדינות – איראן, עיראק, תורכיה, סוריה, וכן גם במדינות הקווקז (Neuberger, 2014, p. 16).
1. מבוא
2. הגדרה עצמית ולאומיות - תיאוריות, תנאים וחוקים
3. הכורדים כקבוצה אתנית - הסבר ורקע מקדים לקבוצה הכורדית
3.1 הכורדים בתורכיה
3.2 הכורדים בעיראק
3.3 כורדים באיראן וסוריה
4. הבדלים ונקודות דמיון בין הכורדים בעיראק לבין אלה בתורכיה
4.1 תרבות
4.2 אידיאולוגיה
4.3 פוליטיקה
5. סיכום
ביבליוגרפיה
