שאלה 1, סעיף א'
בתקופת היישוב ובשני העשורים הראשונים לקום המדינה היוו המפלגות השונות את מרכז המערכת הפוליטית, כאשר הן נבדלות זו מזו באופן מובהק מבחינה אידיאולוגית. כוחן של המפלגות בתקופה זו התבסס על מבנה ארגוני יעיל ועל מעורבות גבוהה בחיי היום יום של הציבור הישראלי, תוך ניהול של מערכות שלטוניות נוספות, כמו הסתדרות העובדים וחברות שונות, קופות החולים, הסוכנות הציונית והרשויות המקומיות. כך השיגו המפלגות שליטה על המשאבים הפוליטיים: מידע, תקציבים ומקומות עבודה, כאשר מנגנון המפלגה, הוא הגורם החזק ביותר בכל אחת מהמפלגות, שמשפיע על מדיניות המפלגה בנושאים השונים ועל חלוקת המשאבים. בתקופה זו, האזרחים היו תלויים במפלגות השונות, ונמדדו על פי השתייכותם ונאמנותם למפלגות השונות, דבר שהקנה למפלגות כוח רב והשפעה רבה על חיי הפרט במדינה.
שאלה 2
עד תחילת שנות האלפים , נחשבו שעורי ההצבעה בישראל לגבוהים מאוד ונעו סביב 80% הצבעה. החל מהבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001 חלה ירידה בשעורי ההצבעה והם נסובים סביב 65%.
באם בוחנים את תוצאות הבחירות מבחינת חלוקת הקולות בין מפלגות גדולות לקטנות, ניתן להצביע על שלוש תקופות שונות מבחינת דפוסי ההצבעה.
שאלה 3, סעיף א'
עוד מתקופת היישוב, נהוג בישראל להקים קואליציות עודפות, במטרה להכליל בתוך הקואליציה כמה שיותר קבוצות חברתיות. לאורך ההיסטוריה, בערך 60% מהקואליציות התבססו על רוב עודף. הדבר נובע מארבע סיבות מרכזיות:
עיקרון ההכללה - הרצון לייצר הסכמה לאומית רחבה בין קבוצות החברתיות השונות, והשימוש בקואליציה ככלי לתיאום בניהן, דבר שמתאים למודל הפוליטיקה ההסדרית.
