הסכסוך בין הודו לפקיסטן הינו סכסוך מתמשך, שורשיו עוד מתקופת שלטון האימפריה הבריטית ובעל אופי דתי, פוליטי, טריטוריאלי, הוא שזור במלחמות, פליטים וככזה גם בתחרות חימוש של נשק ואף נשק גרעיני. תת היבשת ההודית הייתה כמעט 100 שנים תחת שלטון האימפריה הבריטית, כמדינה אחת.
תנועת העצמאות ההודית שהובילה התנגדות מתמשכת תחת הקונגרס הלאומי ההודי בהנהגתם של ג'ווהרלל נהרו ומוהנדס גנדי, גרמה לבריטניה להבין שלא תוכל להמשיך ולשלוט בהודו ושאין מנוס למתן עצמאות להודו, לאחר מלחמת העולם השנייה ותחילתה של המלחמה הקרה, פעלה בריטניה להקמת הודו כמדינה חופשית על מנת שתהיה בת ברית של הגוש המערבי, מנגד עמדה הליגה המוסלמית, דרישתה הייתה לחלק את הודו ע"פ דת האוכלוסייה, מדינה לאוכלוסייה ההינדית ומדינה לאוכלוסייה המוסלמית, לטענתם מדינה אחת תיתן יתרון לרוב ההינדי שיפלה את המיעוט המוסלמי, כך החלו התוכניות לחלוקת הודו – להודו ולפקיסטן.
הודו הייתה מחולקת לאזורי שליטה של האימפריה הבריטית ומדינות נסיכויות שהיו נאמנות לכתר הבריטי, למדינות ניתנה האפשרות לבחור האם להצטרף למדינה ההינדית, למדינה המוסלמית או להקים מדינה משל עצמן, אחת משתי המדינות שרצו להקים מדינה עצמאית היא קשמיר.עבור שתי מדינות חדשות אלה קיימת חשיבות רבה לשליטה באזורים אסטרטגיים כמו חבל קשמיר, שמיקומו הגבוה והאסטרטגי, מקורות נהרות הזורמים בפקיסטן ובהודו בעלי חשיבות קיומית ודתית האנדוס, הגנגס ועוד, אף אחת משתי המדינות לא הייתה מוכנה לוותר על קשמיר, דבר שהוביל לאירועים אלימים ושפיכות דם.
מבוא
פרק א – רקע היסטורי: סקירת תקופת שלטון האימפריה הבריטית בהודו ותהליך חלוקתה עד להקמת שתי מדינות – הודו ופקיסטן
הודו לפני החלוקה – אוכלוסייה ודתות
בין שתי המדינות החדשות, מהיבטים אסטרטגיים, כלכליים ופוליטיים
פרק ב – סכסוכים אזוריים
פרק ג – הגורמים להחרפת היחסים
תחת סכסוך קשמיר
תחת מרוץ החימוש
פרק ד – דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
