נשים בפיקוד צה"ל

'הצבא משמש קרש קפיצה לאזרחות'. האם משפט זה נכון ביחס לחיילים ולחיילות, לקצינים ולקצינות? בעבודה זאת אבחן  את סוגיית שוויון ההזדמנויות לתפקידים בכירים עבור נשים בצבא והאם הם משמשים קרש קפיצה עבורן לתפקידים באזרחות.

הנתונים מלמדים על בעיה של ייצוג חסר: שרק 39% מכלל הנשים בישראל מתגייסות לצה"ל, למרות שזה חוק מחייב, רק 86% מהתפקידים פתוחים לשירות נשים ונשים מהוות 25% ממערך הקצונה ורק 10% מהפיקוד הבכיר (לוי, 2015).

השאלה הנשאלת היא: האם נשים בכירות בצה"ל הן חריג שמעיד על הכלל? וההשערה היא שמיעוט נשים בתפקידים בכירים, למרות רפורמות להגברת השוויון המגדרי, מעיד על מחסום מובנה בקידום נשים.

אבחן את ההשערה בהתייחס לנתונים מהעולם ובהתייחס לנתונים לישראל, אנתח את הקשר בין תפיסת מעמדה החברתי-פוליטי-כלכלי לבין סיכוייה להגיע לתפקידים בכירים בצה"ל ואת הקשר בין מעמדה בצבא לסיכוייה לשפר מעמד באזרחות.

סקירת ספרות

נשים בצבאות העולם – מבט השוואתי

מדינת ישראל הינה בין המדינות היחידות בעולם בהן קיימת חובת גיוס של נשים לצבא ואחוז המתגייסות בה עומד על 39%. עם זאת, נשים מתנדבות/מתגייסות גם לצבאות המערב: הונגריה 17.5%, הולנד 9%, לוכסנבורג 5.7%, ארה"ב 14%, ספרד 13.4%, בלגיה 8.3%, צרפת 13.2%, קנדה 12.8%, סולבקיה 7.7%, ליטה 12.5%, נורווגיה 7% (לוי, 2015). גם במדינות לא דמוקרטיות ולא מערביות יש חובת גיוס נשם (סין למשל) ומתנדבות לשירות (אפגניסטן, למשל).

מבוא

סקירת הספרות

א. נשים בצבאות העולם – מבט השוואתי

נשים בתפקידי פיקוד – נתונים מהעולם

כשלים בקידום נשים בצבא לתפקידים בכירים

ב. נשים בפיקוד צה"ל

ישראל - שינויים במעמד האישה בצה"ל ובפוטנציאל נגישותה לתפקידים בכירים

מאפיינים של אישה בתפקיד פיקודי

הכשרת נשים לפיקוד בכיר בצה"ל ומינויים

פוטנציאל מינוף התפקיד הבכיר בצה"ל לתפקיד בכיר באזרחות

חקר מקרה: המג"דית אשרת בכר

סיכום

ביבליוגרפיה