אזרחות, פוליטיקה וזכות הבחירה
המונח אזרחות הוא בעל שורשים קדומים, ומקורו בערי המדינה ביוון- הפוליס (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010). בחיבור "פוליטיקה", מגדיר אריסטו את האזרחים כ"כל אלו החולקים בחיים האזרחיים של לשלוט ולהיות נשלטים לחלופין" (אצל Lardy, 1997). לתפיסתו של אריסטו, האזרחות היא סגולה אזרחית (civic virtue), שבזכותה יכול האזרח לקחת חלק בחיים הפוליטיים, להיות מעורב בקבלת החלטות, וכן לממש את הפוטנציאל שבו (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010). אולם, לא הוא הדין, למשנתו של אריסטו, עבור אלו שאינם אזרחים או שאינם יכולים לשאת בתואר זה. כלומר, על אף שהנוהג של האזרחות היה בעל משמעות ציבורית ואישית חשובה, הרי שקבוצת האנשים שלהם הוענק המעמד היתה מוגבלת בצורה קפדנית: נשים, עבדים ותושבי חוץ היו משוללים ממעמד זה. יותר מכך, תושבי חוץ היו מחויבים להילחם להגנת העיר, אך לא החזיקו באף אחת מן הזכויות הפוליטיות הנוגעות לאזרחות (Lardy, 1997). בחלוף השנים, השתכלל גם מושג האזרחות. כך למשל, באימפריה הרומית משמעות האזרחות היתה סטטוס משפטי, אשר העניק לפרט זכויות וחובות, אך לא נגע להשתתפות פוליטית פעילה. עם דעיכתה של האימפריה, בימי הביניים, דעך גם מוסד האזרחות, והופיע שוב שנים לאחר מכן בכמה ערים באירופה, ובמתכונת ששילבה מאפיינים מן הפוליס היוונית ומרומא (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010).
1. מהי זכות הבחירה (הזכות לבחור ולהיבחר) ומהו מקורה?
אזרחות, פוליטיקה וזכות הבחירה
זכות הבחירה לנשים
זכות הבחירה לנשים בישראל
זכות הבחירה- נשות מיעוטים
2. נשים מוחלשות בחברה הישראלית
3. כיצד באה לידי ביטוי מימוש הזכות בקרב הנשים הנבחנות
נשים מוחלשות ואי מעורבותן בפוליטיקה
ייצוג נשי- ניצני שינוי
4. תיאוריות אודות מימוש זכויות האזרח לבחור ולהיבחר
ביבליוגרפיה
