זיתון, '. (25.8.2021). צה"ל דורש את העלאת שכר חיילי החובה: "מציגים אותנו כחזירים, השיסוי יפגע בנו". YNET, https://www.ynet.co.il/news/article/rk6j11kmbt
הכתבה שעוסקת בסוגית השכר של המשרתים בצבא (גם חיילי הסדיר וגם אנשי הקבע) מבטאת וממחישה מספר תופעות הקשורות למעמד הצבא בחברה הישראלית ויחסי צה"ל והחברה האזרחית. תופעות ונושאים אלו כוללים את מהותו והמשמעות של מיליטריזם בחברה הישראלית, מקורות המוטיבציה לשירות בצבא, מודל צבא העם, תקציב הביטחון, והקונפליקט בין שיקולים כלכליים לאחרים. יותר מאשר ביטוי לכל נושא בפני עצמו, כתבה זו נבחרה משום שהיא מראה כיצד הכל קשור ומשפיע אחד על השני, וכיצד החלטות או שינויים בנושא מסוים משפיעים גם על הסוגיות הנוספות. הכתבה עוסקת בעיקר בנושא הפנסיות של אנשי הקבע. מעבר לטענות על הגובה שלהן והאופן בו הן מחושבות, הכתבה מציגה את תגובות למחלוקת שנוצרה כולל רפורמות למיניהן וצעדים מתוכננים כמו העלאת שכר חייל החובה במקביל.
הנושא הראשון שעולה בבירור מהכתבה הוא אופי המיליטריזם הישראלי. על העובדה שהחברה הישראלית היא מילטיריסטית אין ויכוח אך כן ניתן לדון בסוג המיליטריזם שהתפתח בישראל, השינויים שהוא עבר במהלך השנים וסוג המיליטריזם שמאפיין את ישראל היום. כפי שקימרלינג (1993) מראה ניתן לדבר על סוגים שונים של מיליטריזם: פרטוריאני, אזרחי ותרבותי. על פי קימרלינג המיליטריזם שאפיין את ישראל במשך שנים הוא מיליטריזם אזרחי ומיליטריזם תרבותי.
