הפערים במצב בריאותי מושפעים על ידי גורמים דמוגרפיים וחברתיים-כלכליים. אחת המטרות של שירותי בריאות הציבורי בישראל היא מעקב אחר אי-שוויון בבריאות כדי להכין המלצות לצמצום הפערים בתחום זה. בעבודה הנוכחית מדדתי את הפערים במצב בריאותי בקרב תושבי חולון באמצעות סקר, וניתחתי בשיטות סטטיסטיות את תשובות הסקר. ניתוח סטטיסטי של הערכה עצמית ממוצעת לפי קבוצות שונות של תושבי חולון אפשר לענות על שאלת המחקר: מה הם פערים בהערכה עצמית של מצב בריאותי בקרב תושבי חולון, ואיך מעמד חברתי-כלכלי שונה משפיע על הערכה עצמית זאת. נמצא כי: א) הפערים בהערכה עצמית של מצב בריאותי בקרב תושבי חולון די גבוהים בחלק מהקבוצות; ב) הפערים הגבוחים ביותר הם בקבוצות לפי תעסוקה, ובפרט, בין מועסקים לגמלאים; ג) כמו כן, הפערים הגבוהים נמצאו בקבוצות של ילידי ארץ ועולים וותיקים וחדשים מתקופות עלייה שונות. חשיבות פרקטית של העבודה הזאת: א) איסוף נתונים על מצב בריאותי בקבוצות שונות של האוכלוסייה בחולון וניתוח סטטיסטי שלהם; ב) שימוש בנתונים האלה כדי להקטין את הפערים במצב בריאותי; ג) חזרה על המחקר במשך כמה שנים וניתוח מגמות בצמצום פערים במצב בריאותי בחולון.
מבוא
בתקופה האחרונה מדינת ישראל ממשיכה להתקדם במדדים כלכליים-חברתיים רבים כולל יציבות בכלכלה, שיעור אבטלה נמוך, עלייה בשכר הריאלי, ועוד. במדדי איכות החיים ישראל נמצאת במצב טוב יותר מהממוצע של מדינות ה- OECD, כולל מדדי בריאות כגון תוחלת חיים גבוהה והערכה עצמית של בריאות גבוהה.
תקציר
מבוא
שאלת המחקר ושיטות
פרטי המדגם
תוצאות הניתוח
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
