מאז היווסדה של מדינת ישראל בשנת 1948, היא נאלצה להתמודד עם איומים רבים על המשך קיומה בעיקר מכיוון שכנותיה ואף הייתה מעורבת במלחמות ועימותים צבאיים רבים, כחלק מהעימות הישראלי-ערבי.
בתזוזת כוחות מצריים לסיני בפברואר 1960 בתגובה לפעולת תגמול של צה"ל בכפר תואפיק בסוריה. סוריה פנתה אז לבעלת בריתה מצרים, שותפתה בקהילייה הערבית המאוחדת (קע"ם), בבקשה שתסייע לה מחשש מפעולה ישראלית נוספת. בשיאו של המהלך רוכזו בסיני כ-500 טנקים של צבא מצריים בנוסף לאוגדת שריון שלוש חטיבות חי"ר. כניסתם בוצעה מבלי שהמודיעין הישראלי הבחין בכך והפתיע את ישראל שלא היתה מוכנה כלל לפלישה. בעת שהתבררה עצמת הכוח המצרי המוצב על הגבול, פתח צה"ל במבצע "רותם". שלוש החטיבות הסדירות של צה"ל הוחשו לגבול, ו-7,000 אנשי מילואים גויסו, כולל חטיבת שריון, חיילי חטיבה גולני אומנו בבהילות להשתמש בתותחים נגד טנקים כדי לבלום מתקפת שריון מצרית. משיקולים שונים לא פתחה ישראל בפעולה צבאית והסתפקה בפעילות דיפלומטית להסרת האיום הצבאי. לאחר שהמצרים שוכנעו שישראל לא תתקוף את סוריה הם החלו לדלל את כוחותיהם, ובעקבותיהם שחרר צה"ל את כוחות המילואים והחזיר את החטיבות הסדירות לפעילות שגרתית. (גנזך המדינה, זיכרונותיו של יצחק רבין, עמ' 358).
מלחמת ששת הימים מהווה את שיאה של המתיחות אשר שררה בין ישראל למצריים, סוריה וירדן, כתוצאה מריבוי של פעולות פדאיין רבות של פלסטינים מתוך שטחי סוריה ירדן ורצועת עזה. לכך, נוספו לכך אף מתחים שנבעו מפרויקטים להטיית מקורות מים בישראל וסוריה.
מבוא
1. תיאוריות של קבלת החלטות
1.2 תיאורית הבחירה הרציונלית
1.3 תיאורית הבחירה הרציונלית וקבלת החלטות מדינתיות
1.4. ביקורת על תיאורית הבחירה הרציונלית
2. קבלת החלטות לפני מבצע רותם (1960)
2.1 השתלשלות אירועי מבצע רותם
2.2 תהליכי קבלת החלטות מבצע רותם
2.3 ניתוח תהליך קבלת החלטות לאור תיאורית הבחירה הרציונלית
3. קבלת החלטות לפני מלחמת ששת הימים (1967)
3.1 השתלשלות אירועי מלחמת ששת הימים
3.2 תהליכי קבלת החלטות מלחמת ששת הימים
3.3 ניתוח תהליכי קבלת החלטות לאור תיאורית הבחירה הרציונלית
4. סיכום
רשימת מקורות
