נושא שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה הוא נושא חשוב שבשנים האחרונות מקבל יותר ויותר תשומת לב תקשורתית, כמו כן התייחסות רשמית מהמדינה. לצד שינוי תפיסתי חברתי של אנשים עם מגבלה שמתבטא במעבר ממודל רפואי שמתמקד בלקות עצמה ובמצב הרפואי למודל חברתי המתמקד בחסמים שעומדם בפני אותם אנשים (עילם, 2007), ישנה התייחסות רבה לכך ששילוב אנשים עם מגבלה בשוק העבודה הוא לא רק מטרה חברתית אלא גם מטרה בעלת ערך כלכלי ממשי למשק (תארא ייעוץ וניהול פרויקטים, 2016). הכוונה היא שבמקום להתייחס ללקות של האדם ומה הוא לא יכול לעשות, התפיסה היא שהסביבה היא זו שלא מביאה בחשבון את הצרכים של אנשים עם מוגבלות וחוסר נגישות זה הוא המחסום האמיתי לשילוב ולהכלה של אנשים עם מוגבלות בחברה. אלבין ומור (2018) טוענות שעל אף המאמצים הרבים שנעשו בנושא ששיאם התבטא בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) שכלל פרק תעסוקה ובו איסור הפליה בתעסוקה שמותנה בחובת התאמות וכן מנגנון של ייצוג הולם, לא ניכר שינוי של ממש בפועל. מצב זה של פער בין החוק למציאות מצריך בחינה של הסיבות לכך והעלאת הנושא לראש סדר העדיפות בשיח הציבורי.
מבוא
1. שיתוק מוחין
1.1 הגדרה קלינית
2.1 השלכות וקשיים ביום יום
2.3 פתרונות ועזרים לאנשים עם שיתוק מוחין
2. שילוב אנשים עם מגבלה בשוק העבודה
2.1 שילוב אנשים עם שיתוק מוחין בשוק העבודה בעולם
2.2 שילוב אנשים עם שיתוק מוחין בשוק העבודה בישראל
2.4 פסקי דין בולטים
3. סיכום
4. רשימת מקורות
5. נספח: סיפור של אחי, אריאל חכמון
