שאלה מספר 1
הכנסת בישראל משמשת לא רק כבית מחוקקים, אלא גם מייצגת את העם, ומתפקדת כמוסד המפקח על הממשלה. מערכת היחסים בינה לבין הממשלה מבוססת על עקרונות של הפרדת רשויות ופרלמנטריזם - הפיקוח על השלטון. באמצעות הפרדת הרשויות, נמנע מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט, בשל מערכת איזונים ובלמים שמפעילות הרשויות בינן לבין עצמן.
הכנסת נהנית ממעמד ריבוני מיוחד, אשר בא לידי ביטוי בעוצמתה להפעיל את תפקידיה הן כרשות מחוקקת והן כרשות מכוננת. משמעות עיקרון הריבונות הוא שהכנסת בעצם חסינה מפני ביקורת שיפוטית על חוקים שחוקקה, וכן היא עצמאית ואינה כבולה לחוקים והחלטות שקבעה היא בעצמה (מדינה, רובינשטיין, 2005, עמ' 409).
שאלה מספר 2
בשנים האחרונות, ומאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, הרחיב בית המשפט העליון את מעורבותו בנושאים שונים: פוליטיים, חברתיים וכלכליים. לאור המחלוקות הגוברות בקרב הציבור לגבי תפקידו, הוגשו מספר הצעות חוק להקים את בית המשפט לחוקה, אשר יחליף את בית המשפט העליון בהעברת ביקורת שיפוטית על חוקיותם של חוקים.
עיקרו של החוק, הוא להקים בית משפט לעניינים חוקתיים, אשר תהיה לו סמכות להעביר ביקורת שיפוטית על חוקים. בית משפט זה יפסוק בכל נושא בו מתעורר דיון חוקתי אשר דורש הכרעה, ויעשה זאת לאור עקרונות היסוד בדבר ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
