מנהיגים במגזר הערבי, קציני משטרה בכירים, ואף שרים בממשלת ישראל, טוענים כי אכיפת החוק הישראלי במגזר הערבי בישראל מתבצעת באופן חלקי ביותר. החברה הערבית בישראל מונה כ- 21 אחוזים מהאוכלוסייה, אך חלקה היחסי בפשעים המבוצעים במדינת ישראל גבוה משמעותית (נחשון, 2018).
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2012 ביקר המפרסם את מקומה ותפקודה של התחנה במשטרה. בדוח זה צוין כי מאירועי תחילת האלף ומסקנות של ועדת אור שקמה בעקבותיהם, הצביעו החלטות ותוכניות של הממשלה, של המשרד לביטחון הפנים ושל המשטרה על פערים במענה המשטרתי למגזר המיעוטים בהשוואה למענה למגזר היהודי, וכן על תחושת קיפוח ואפליה של אוכלוסיית המגזר. החלטות ותוכניות אלה עסקו בדרכים לשיפור השירות במגזר המיעוטים, לחיזוק האכיפה המשטרתית ביישובי המגזר ולחיזוק הקשר עם הקהילה והגדלת מעורבותה בכל הנוגע למניעת פשיעה ואלימות (חסייסי וטשנר, 2014).
תוך כך, תחנת משטרת טייבה שנפתחה לערך בשנת 1987, ואמונה הייתה על הביטחון והסדר באזור. בנוסף, בהחלטת ממשלה מ־ 9 בפברואר 2014 הוכרזה העיר טייבה כיישוב בעל עדיפות לאומית, שתופעל בו תוכנית ממשלתית ייחודית בין השנים 2017-2014 אשר עיקריה:
העצמת תושבי העיר וחוסנם האישי והקהילתי.
העלאת חוסנה הכלכלי-חברתי של העיר וחיזוק עצמאותה הכלכלית
יצירת תשתית תכנונית לפיתוח העיר והתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית (לביא, 2016).
על כן, מחקר זה מבקש לבחון את הקשר בין המשטרה לבין אזרחי המדינה הערביים בישובים ערבים בכלל ובטייבה בפרט, תוך בחינת השינויים שחלו בפשיעה באזור שבתחום תחנת טייבה-קדמה בעקבות רפורמת 2014.
מבוא
1. טייבה
2. שיטור בחברה הערבית בישראל
2.1. פשיעה בחברה הערבים – אופייה וגורמיה
2.2. הקושי באכיפה – פערים בתפיסות
2.3. שיטור קהילתי – גישור בין קהילה ומשטרה
3. מתחנת טייבה לתחנת קדמה
3.1. הקמתה של תחנת קדמה טייבה
3.2. התמורות שחלו בפשיעה האזורית בין השנים 2010 – 2019
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
נספחים
