א. אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם החינוכיות של ילדים להורים מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט מגנה על זכויותיהם לחינוך, לבריאות, לרמת חיים נאותה ולביטחון סוציאלי (נתן, 2010). מדינת ישראל חתמה על האמנה ואשררה אותה. לפיכך, משרד החינוך מכיר בזכויותיהם של ילדים אילו לחינוך על פי חוק חינוך חובה. חוק חינוך החובה בארץ הינו נטול הקשר של אזרחות ולכן הילדים זכאים לשירותי חינוך מלאים ולשירותי רווחה חלקיים, אך לא לזכויות של ביטוח לאומי וביטוח בריאותי (נתן, 2010). למרות הנחיות משרד החינוך, המשרד אינו פועל לאכיפת חוק לימוד חובה ברשויות שמסרבות לקיים את החוק בכל הקשור לילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט (נתן, 2010). עובדים זרים המועסקים בישראל אמורים לשהות בארץ בגפם. במידה ויש הריון, האם תאבד את אשרת העבודה שלה והיא תצטרך לעזוב עם הילד תוך שלושה חודשים. בפועל יש עובדים זרים השוהים בארץ עם ילדיהם שנולדו בארץ, ההערכות מדברות על כמה מאות ועד לכמה אלפים (נתן, 2010).
בדוח מבקר המדינה משנת 2013 (כפי שצוטט אצל מוניקדם-גבעון, 2019), נמצא כי בגנים פיראטיים, שהוקמו על ידי המהגרים עצמם בתל אביב שוהים תינוקות ופעוטות ובהרבה מקרים גם ילדים מעל גיל שלוש בתנאים של הזנחה פיזית קשה. ההזנחה מעכבת את התפתחותם, הם סובלים מחסך מאוד חמור ונשקפת לעיתים סכנה לחייהם. בעת הגעתם למערכת החינוך עיכובים אלה ניכרים.
