גזענות ואפליה – הגדרה והקשר ליחס לעולים מאתיופיה
רוב יהודי אתיופיה, המכונים "בית ישראל", או "ביתא ישראל", היו כפריים שעבדו בחקלאות. בראש כל קהילה עמד כוהן הדת, "הקייס". מאז הגיעם לישראל, העולים ממוצא אתיופי מתמודדים עם אפליה, דעות קדומות, ניכור חברתי ודחיקה לשוליים החברתיים. כתוצאה מכך הם מוגדרים כ"אחרים". לכן בישראל גוברת המחאה החברתית של צעירים יוצאי אתיופיה, הרואים בהדרתם ביטוי של תפיסתם כ"אחרים" במולדתם, למרות שהם כבר דור שני באר (שרעבי וקפלן, 2017).
בהקשר זה מה הוא פירוש המונחים "אפליה, גזענות"? באופן כללי, ניתן להגדיר גזענות ככל התנהגויות, אמונות או דאות העומדות בבסיס אי השוויון. גזענות באה לידי ביטוי באמצעות סטריאוטיפים, דעות קדומות ואפליה. האמונות הגזעניות נחשבות כסטריאוטיפ, רגשות וגישות גזעניות - כדעות קדומות, וחקיקתם של חוקים, נורמות ונוהגים גזעניים - כאפליה. לפיכך, גזענות, כהגדרתה הרחבה בספרות האקדמית, כוללת כל קוגניציה, מצב רגיש או התנהגות המובילים ליחס שונה ביחידים או בקבוצות בשל הרקע הגזעי, האתני, התרבותי או הדתי שלהם. התופעה באה לידי ביטוי בכל שכבות החברה, החל ממדיניות ממשלה וגם במבנים ארגוניים, ביחסים בין קבוצות ויחסים בינאישיים. כתוצאה מכך, יש להבין את הגזענות ולהתייחס אליה בכל הרמות בחברה (Grigg & Manderson, 2015).
סקירת ספרות
גזענות ואפליה – הגדרה והקשר ליחס לעולים מאתיופיה
העלייה ארצה
הקליטה
תגובות לאפליה ומאפייני אינטגרציה חברתית-תרבותית אצל עולים צעירים ומבוגרים.
מקורות
