הקשר בין אנתרופולוגים וקולוניאליזם מתועד היטב בהיסטוריוגרפיה של הדיסציפלינה האנתרופולוגית מאז עלייתה במאה ה-19 ועד לימינו.[1] עם זאת, התרומה של אנתרופולוגים בעיתות מלחמה במאה העשרים ותמיכתם במאמצי המלחמה של מדינות שונות, היא ידועה פחות מבחינה היסטורית. זאת למרות שתמיכה במאמץ המלחמתי של מדינה כזו או אחרת היתה והיא עדיין בעלת השלכות אתיות לגביי השימוש בידע תרבותי וידע אנתרופולוגי. האנתרופולוגים של המאה העשרים יישמו את הידע המדעי ואת היכולות האתנוגרפיות שלהם במלחמה במקרים רבים; הם נאבקו באויב גם באמצעות ספרים וגם באמצעות נשק.[2] ובחינת ההיסטוריה של מקרים אלה חושפת קשרים סימביוטים בסיסיים בין החוקרים והמדינה, שהינם חשובים בבואנו להבין את מקומו ותפקידו של המדע בחברה.
מלחמת העולם הראשונה היה משמעותית ביותר עבור כיווני ההתפתחות של הדיסציפלינה האנתרופולוגית כמו גם שיתוף הפעולה בינה לבין השלטונות. ניתן לומר כי במהלך מלחמת העולם הראשונה, נטשו המחקר האנתרופולוגי וחוקריו את הגישה הליברלית לפיה לא ניתן להבחין בין עמים וקבוצות לאום שונים באמצעות מאפיינים פיזיים וגזעיים. בעקבות זאת, או במקום זאת, התפתחה גישת מחקר, שהתבססה על הבחנה בין קבוצות לאום מבחינה פיזית ומבחינה גזעית.
מבוא
האנתרופולוגיה האמריקאית במלחמת העולם השנייה
אנתרופולוגים במחנות העצורים
פרסומים אנתרופולוגים
סיכום
ביבליוגרפיה.
