עד המאה ה-19, התרבויות המפותחות יחסית אסרו על יחסי מין בין בני אותו מגדר, מבחינה דתית ובחלקה אף פלילית, אך לא יוחסה זהות מסוימת המושתתת על חד-מיניות. במחצית מאה ה-19 חלה תפנית מסוימת ביחס האינטלקטואלים ליחסי מין בין בני אותו המגדר. התפתחות הפסיכולוגיה המודרנית הביאה לכך שהתשוקות והמיניות החלו להיתפס כחלק מהמהות של הפרט, ומיניות הומוסקסואלית נתפסה כהפך של הנורמטיביות המינית, גם אם בפועל ההומוסקסואליות הייתה רווחת ולא שולית. אותם חוקרי מיניות העניקו לראשונה לאנשים זהות על בסיס משיכתם המינית כאשר הציעו לראשונה קטגוריות כמו הומוסקסואל, לסבית, ביסקסואל והטרוסקסואל. קטגוריות אלו עשו דרכן מדפי המחקרים אל הערים ומשם אל הכפרים והפריפריות בסוף המאה ה-19 באירופה ובארה"ב. הקטגוריות העלו לתודעה סוגי מיניות שונים ועודדו את היווצרות הבסיס של הקהילה הלהט"בית במערב אירופה ובארה"ב, אך מנגד הקטגוריות הללו הציתו את השנאה הממוקדת וההדרה כלפי חברי הקהילה הלהט"בית, שכעת היו ממוסגרים כקבוצה. מגע מיני לא הטרוסקסואלי הפך מחטא נסלח לסטייה נפשית ולמחלה. הלהט"בים סבלו מאפליה גוברת ומפשעי שנאה ממוקדים בקהילה, כמו גם מהדרתה (יונאי, 2016).
תוכן עניינים
תוכן עניינים..
פרק א' – מאפיינים קבוצתיים..
1. קדימונים..
2. ממדים תרבותיים..
ב. מאפיינים אישיים: איך עוצבת בתוך הקשר חברתי ותרבותי?.
3. תפישת עצמי ויחסים בין אישיים..
4. נראות תרבותית.
ג. סיכום: רפלקציה על תהליך כתיבת העבודה.
5. כיצד ביצעת את תהליך הלמידה על הזהות האישית התרבותית.
