הספרות המדעית והאקדמית מגדירה אונס בתור תקיפה מינית הכוללת יחסי מין (חדירה של איבר, או חפץ, באיבר אחר) הנעשית בכפייה. האונס נחשב לאחד ממעשי האלימות העתיקים ביותר באנושות, שגם היום, נוכח ושכיח בכמעט כל חברה בעולם, לרבות בתרבותיות המערביות (Berko et al., 2010). בעוד שהאונס במציאות המערבית הנוכחית מעלה תהיות רבות ותיאוריות רבות הנוגעות למניעי אנסים, תחום מחקרי חשוב לא פחות, עוסק בחוויית והתמודדות הקורבנות, לרוב נשים, עם האירוע שחוו.
בעבודת מחקר זו אבקש להתמקד בחוויה זו, תוך התעמקות בהשפעות החברתיות והפסיכולוגיות שלה. החוויה החברתית נחשבת לאחת התופעות המרכזיות במציאות חייה של הנאנסת. כך למשל, התופעה החברתית של ׳האשמת הקורבן׳, מתארת מצד אחד, מציאות יום יומית של אי לגיטימציה חברתית והעלאת ספק מתמיד במניעיה של הקורבן. מצד שני, היא גם מתארת מציאות וסולם ערכים חברתי, המבטא את יחסה המורכב של כל חברה, ובוודאי של החברה הישראלית, כלפי אונס בכלל, ועליונות וחוסר שוויון מגדרי בפרט (דנציג-רוזנברג ופלג, 2020). במישור הפסיכולוגי, אונס כבר מוכר כיום כגורם ישיר לתופעה פוסט-טראומטית מורכבת, הדורשת טיפול ותקופת שיקום ממושכת. גם לגורמים פסיכולוגיים אלו מונעים, בין היתר, מגורמים חברתיים (כמו האשמת הקורבן המובילה להאשמה עצמית), המקשים על הקורבן לתפקד במהלך שגרת יומו, המשפיעים בתורם על עולמו החברתי של הנאנס, או הנאנסת (לביא וברום, 2018).
מבוא
1. פרק תאורטי
1.1 הגדרות משפטיות, חברתיות ופמיניסטיות לאונס
1.1.1 בין הגדרות משפטיות לחברתיות ביחס לתופעת האונס
1.1.2 תיאוריות הסבר לשכיחות תופעת האונס מאז ועד היום
1.1.3 נקודות מבט פמיניסטיות ומיניות על תופעת האונס
1.2 נקודת מבטה של הנאנסת
1.2.1 השפעות של מקרה האונס על חייה של הנפגעת
1.2.2 הנאנסת והחברה
1.2.3 מצבה הנפשי של הנאנסת
1.3 אונס בחברה הישראלית
1.3.1 השיח הישראלי על תופעת האונס
1.3.2 התמודדות נפגעים ונפגעות עם אונס בישראל
1.3.3 מגמות עכשוויות בשיח המיני בחברה הישראלית
2. שיטות מחקר
2.1 כלי המחקר
2.2 שדה ומשתתפות המחקר
2.3 הליך המחקר וניתוח הממצאים
2.4 אתיקה
3. ממצאים
3.1 רקע התקיפה
3.2 נקודת מבטה של הנפגעת
3.3 היבטים רגשיים בהתמודדות נפגעת האונס
3.4 היבטים חברתיים בהתמודדות נפגעת האונס
4. דיון וסיכום
4.1 סיכום הממצאים
4.2 דיון בממצאים
4.3 סיכום והצעות למחקרי המשך
5. מקורות
נספחים
נספח א׳: העדויות שנותחו לטובת המחקר