בעשור האחרון עולה שאלת הזהות הלאומית בישראל ביתר שאת (טלשיר, 2004). מערכות הבחירות האחרונות הביאו שאלה זו אל מרכז הבמה והיא מדוברת יותר ויותר; הדילמה העולה היא האם ברצוננו לכונן אומה ישראלית אחת בעלת תרבות אחת המאגדת בתוכה את שלל המיעוטים החיים כאן או לחילופין, האם ברצוננו להמשיך ולהיות מדינה יהודית ודמוקרטית בעלת מיעוטים שונים שאינם שותפים פעילים בספרה החברתית בישראל? תהליך כינון אומה נוגע במעגלים שונים המרכיבים את התרבות ואינו פוסח אף על התרבות הקולינרית הלאומית המבססת מטבח לאומי ומאכלים ייחודיים המבחינים אותה ממדינת לאום אחרת (גביעון, 2006). בשל כך, אפשר לזהות בסצנה הקולינרית בישראל זירה דרכה עוסקים בשאלת זהות זו בעשר השנים האחרונות.
השיח הקולינרי הישראלי עוסק רבות בשאלה מהו המטבח הישראלי והאם בכלל קיים מטבח מובחן שכזה. בעשור האחרון החל להופיע בשיח הקולינרי המקומי, מושג חדש "המטבח הישראלי המודרני", או בשמו הנוסף "מטבח ישראלי חדש" ("The New Israeli Cuisine"). שאלת קיומו של מטבח זה עלה עקב פתיחת מסעדות מעבר לים על ידי שפים ישראלים אשר הוגדרו, הן על ידם והן על ידי התקשורת המקומית, כ'מסעדות ישראליות מודרניות'. החיפוש אחר מקורו של מטבח זה והגדרתו מעסיקה שפים, אנשי קולינריה וחוקרים רבים בישראל (נהר, 2019) המבקשים לדון ברבדים השונים המרכיבים את תפיסת הבישול ודרך היווצרות המטבח הלאומי בישראל.
כך נבשל: מבוא
מהמטבח באהבה: סקירת ספרות
ילדים מבשלים: מתודולוגיה
אוכלים את הראש: ניתוח ראיונות
אותנטיות: סלט ישראלי או סלט ערבי
סבלנות ותכנון: סבתא בישלה דייסה
יצירתיות וחוסר רצינות: משה בתיבה
חוצפה ותעוזה: כנאפה עיר דוד
עוד שוקולד: סיכום
נספח א: ראיון עם שף יוסי אלעד
נספח ב: ראיון עם שף גל בן משה
נספח ג: ראיון עם שף כריסטוף קוהלר
ביבליוגרפיה
