כאשר אנו מדברים על לבוש אנו למעשה מדברים על הגוף המעוצב ואת התופסות אשר מונחות עליו. הגוף הלבוש יוצר זהות מסוימת בקרב הלובש בשל התפקוד החברתי של הלבוש. תפקוד זה מראה כי הלבוש נועד לשמש כלי לשמירה על סדר חברתי ( יוהס, 2014). זאת על ידי כך שהוא מסמן דת, מגדר, מעמד, מצב אישי וכיוצא בדבר. באמצעות הקשר בין הלובש ובין המתבונן, הלבוש למעשה מכתיב את מהות הקשר ועוזר להפנים מסרים, ערכים ונורמות מסוימות בחברה. בתימן היה צורך רב לשמור על הזהות היהודית המקומית תוך שילוב של אלמנטים שונים מן הסביבה החיצונית. הלבוש היהודי נועד כדי לשמר את הזהות היהודית הבלעדית הזו (קאפח, 1961).
עבודה זו תבקש לבחון את הנושא של הלבוש בתור מערכת סימנים- מערכת סמיוטית. לפי תפיסה זו הלבוש מסמן זהות ומכאן שיש לו תפקיד חברתי שנועד לשמר או לטשטש את הגבולות בקטגוריות חברתיות כמו מגדר, דת והיבטים אחרים. קוד הלבוש אשר משתנה מחברה לחברה נוצר ממפגש בין חוקים, הלכות ותקנות כאשר העיקרון המוכתב על ידי החוקים של שתי הדתות הוא להיבדל בכפייה ומרצון על ידי דרך הניגודים הקוטביים. בחינה זו של מערכת הסימנים תבוא לידי ביטוי בבחינה של מערכת זו עבור קודי הלבוש של קהילת יהודי תימן בעשורים אשר קדמו להקמת המדינה ולעלייה של יהודי תימן לישראל. העבודה תבקש לבחון את הדרכים בהם הלבוש בתימן דאז עזר לשמר את המערכת החברתית הרצויה בקהילת תימן.
