חלק א
שאלה 1)
דטרמיניזם הינה תאוריה וגישה פילוסופית, לפיה כל אירוע שקרה בעולם נקבע ע"י אירועים קודמים. אריסטו היה הראשון שניסח היבט זה של דטרמיניזם.
בבסיס התפיסה מונחת הגישה כי לכל אירוע יש אירוע מקדים, שמשפיע עליו או גורם לו להתרחש. כאשר עוקבים אחורה מאירוע מסוים, ניתן להגיע לטריגר הראשוני של אותו אירוע, לעיתים טריגר זה הוא אלוהים או בתפיסת המדע – המפץ הגדול.
הבסיס הרעיוני של מושג זה הוא : לכל דבר יש סיבה, והיא ידועה מראש, כמו שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב.
כל דבר שמתרחש בעולם יש הקשר וסיבה, וכך גם ההתנהגות האנושית והתוצאה של ההתנהגות היא סטייה חברתית כלשהי, והיא אינה מתקיימת באופן אקראי ונתון לשינויים אלא יש לה גורמים ואירועים קודמים שהובילו להתרחשותה.
כך ניתן לנבא, כי בכל מקום בעולם שאותם תנאים מתרחשים, ניתן לנבא על הסטייה. מדובר על חוקיות של טבע, כמו שלטבע יש חוקרים, כך גם להתנהגות האנושית.
חלק ב)
שאלה1)
דוקטרינת הקיימות הינה הבנה או קביעה שנקודת ההתחלה היא שאין משאבים, ותהליכי פיתוח יהיו תמיד מבוססים על חוסר במשאבים. הדוקטרינה גורסת כי יש לאמץ פיתוח בר קיימא – קיום על משאבי הטבע ושמירה על הסביבה. המערכת יכולה להתקיים לאורך זמן, לכן אין צורך במשאב חיצוני, וכך לא ניתן לעשות נזק שאח"כ יש לתקנו ע"י משאב חיצוני כלשהו.
אסור להשתמש ביותר משאבים ממה שיש – הפרויקטים חייבים לקיים את עצמם, על בסיס המשאבים הקיימים.
באפריקה רוב הפרויקטים הם כאלו שכן המשאבים הקיימים הם דלים, בעיקר משאב הכסף, במאמרו של MAES, המבוסס על מחקר אתנוגרפי באדיס אבבה ומתאר מאמצים של ארגונים ללא מטרות רווח לעידוד מתנדבים לטיפול בחולי איידס להגיע ולסייע ללא רצון לקבל תשלום ולקבל סיפוק בלבד מהעבודה שלהם ולהתמקד בתמורה הרוחנית ומההקרבה העצמית שלהם למען בריאות הקהילה – מאחר ואין משאבים של כסף , רבים מהמתנדבים חלקו אופי דומה של פרו – סוציאליזם, וזכו לדעתם, לקבל סיפוק מהיכולת וההקרבה שלהם למען סיוע לחולי איידס.