שאלה 1
א. מהם ארבעת הדגמים של ההגירה המאפיינים את תנועות האוכלוסייה הגלובליות? (ספר הקורס, פרק 15, עמ' 582).
הדגם הקלאסי – הגירה המתרחשת בארצות כמו קנדה, ארה"ב ואוסטרליה. מדינות אלה מגדירות את עצמן כאומות מהגרים אשר מעודדות הגירה תוך הבטחת אזרחו למתיישבים חדשים תוך כדי הגבלה של מכסה אנושית פר שנה.
הדגם הקולוניאלי ניכר במדינות כגון צרפת ובריטניה אשר להן העדפה מובהקת למהגרים ממושבות לשעבר של מהגרים מארצות אחרות. שיקוף המגמה נראה באוכלוסיית מהגרם ממקומות כגון הודו או ג'מייקה וארצות חבר העמים הבריטי.
דגם העובדים האורחים – מיוצג במדינות כגון גרמניה שוויץ ובלגיה. על פי מודל זה מהגרים יתקבלו למדינה על בסיס זמני לצורך מענה לביקוש עבודה בשוק המקומי אך ללא זכויות אזרח גם לתקופות ארוכות טווח.
שאלה 2
א. סכמו בקיצור רב את התפיסות הסוציולוגיות של הדת בהגותם של שלושת הסוציולוגים הקלאסיים: קרל מרקס, אמיל דירקהיים ומקס ובר.
קרל מארקס – הדת מורכבת מרעיונות וערכים פרי דמיונו של האדם במהלך התפתחותו התרבותי. עם זאת אלה מיוחסים לכוחות אלוהים ולאלים. מאחר ולאדם אין את היכולת להבין את ההיסטוריה שלו עד תומה הוא נוטה לקשר ערכים ונורמות חברתיים שהתגבשו לאורך הזמן למעשים רוחניים בבסיס אלוהי. הדת על פי מרקס מייצגת ניכור עצמי אנושי ומהווה 'מפלט מן המציאות היומיומית האכזרית'. לדידו הדת בצורתה הנוכחית צריכה להיכחד מן העולם שכן ערכיה החיובים הגלומים בה יכולים להפוך לקויים מנחים בשיפור גורלה הקיומי ולא בעקבות אידאלים וערכים מוטעים. במילים אחרות אל לאדם לחשוש מהאל אותו יצר אלא מכך שהפקיר בידיו את היכולות והערכים להגשים עולם בעצמו.
אמיל דירקהיים – הדת כתופעה הנובעת מסך כלל המוסדות החברתיים ואופיים. מגדיר את הדת במונחים של קודש וחול, אזי אובייקטים וסמלים קדושים נתפסים כנבדלים ומנותקים מהיבט קיום שגרתי המיצג חולין. הקדושה לעומת זאת מייצגת ערכים מרכזים של קבוצה וקהילה. הדת לדבריו אינה ממוקדת באמונה אחת בלבד אלא בעלת זרועות פולחנים וטקסים שונים המעידים על סולידריות חברתית. הטקסיות הולכת ומצטמצמת לנוכח התפתחות החברה המודרנית והתיעוש.
שאלה 3
א. סכמו בקצרה מה הם המאפיינים (או התכונות) של הביורוקרטיה על-פי ובר? (לתשובה היעזרו בספר הקורס, פרק 18, מחקרים קלאסיים 18.1, ''מקס ובר: מודרניות כשליטה ביורוקרטית'').
על פי ובר הבירוקרטיה היא חלק אינטגרלי מן העולם המודרני ודרכה הבלעדית של הרשות להתמודד עם צרכים מנהליים של מערכות חברתיות גדולות. עם זאת זוהי מערכת לה חורים רבים המשפיעים על אופי חיי החברה המודרנית. בהיבטים אידיאלים בירוקרטיה תכלול היררכיה סמכותית וחלוקת תפקידים ברורה. כלליה של החברה יהיו ידועים וברורים לכל אך פרשנותם תגבר בדרגים הגבוהים יותר לצורך ניהול נכון יותר. לכל תפקיד בארגון יוצמד שכר המשקף את גודל המשרה והיקף אחריותה כאשר הדברים שקופים לכל וישנה אחדות בין משכורות לתפקידים באופן רוחבי. כמו כן תהיה הפרדה אשר חוצצת בין חיי האדם בארגון לחייו הפרטיים.
