יפן של השנים האחרונות, היא לא יפן של "פעם". שינויים רבים, בעיקר כלכליים, אך שהשפעתם ניכרת גם בנוגע לתחום החברתי, הובילו את ארץ השמש העולה אל מה שנקרא לימים "העשור האבוד".
בשנת 1989, "ניקיי", מדד ניירות הערך של הבורסה ביפן, הגיע לשיא היסטורי של 38,916 נקודות. למרבה הצער, שנה זו הייתה השיא שלפני הדעיכה הגדולה של הבורסה בטוקיו. בתוך כשנה איבדה טוקיו את מקומה הראשון בטבלה, והכלכלה היפנית הלכה והדרדרה,. העשור שהגיע בהמשך לא הצליח להוציא אותה מהבוץ.
העשור האבוד ביפן מתייחס לכלכלה, אך השלכותיו החברתיות עמוקות אף יותר. הדעיכה השפיעה מאוד על החברה היפנית, ופגעה בין השאר באופטימיות ובביטחון שאפיינו אותה - עניין שלא מעט סוציולוגים, ביפן ומחוצה לה, עוסקים בו בהרחבה בשנים האחרונות. משפחות רבות ביפן פיתחו הרגלי חיסכון שנותרו עמם עד היום.
בעקבות זאת, נוצרו אף השלכות מגדריות ותרבותיות שונות: הגדרת הגבריות מחדש ביפן. 'הגברים החדשים' של שנות ה-90' ואילך, הוכרו כמעמד ביניים שירד מהמעמד הגבוה, ודמות הגבר החדשה, החנון, בעל המשכורת הממוצעת והנוחה, שעובד בדרך כלל כשכיר בתאגידים גדולים עם אפשרויות קידום שונות, התבטאה בסדרות טלויזיה ועיתוני נוער שונים, בייחוד בסגנון האנימציה היפני- ה"אנימה".
אם בעבר דמות הגבר ביפן נחשבה כדומיננטית בכל משפחה, כשכל משפחתה הייתה תלויה תלות כמעט מוחלטת במשכורתו של האב, בעשורים האחרונים דבר זה הלך ודעך, וחשיבות העבודה כרבת ערך בקרב הגבר הממוצע ביפן גם היא דעכה מעט, כשאחוזי האבטלה עלו בעקבות המשבר.
תקציר
מבוא
העשור האבוד של יפן
יפן המודרנית ומשפחות ביפן
אבות חד-הוריים ביפן
אימהות חד-הוריות ביפן
הבדלים כלכליים וחברתיים בין שני סוגי המשפחות
סיכום ודיון
ביבליוגרפיה
