כאשר נדרשתי לכתוב עבודה זו, מיד עלתה לי הסיטואציה של אחותי עם הכלב שלה, טוי. אחותי קשורה רגשית מאוד לכלבה אך הייתה סיטואציה שגרמה לי להתרכז בה ולרצות לחקור אותה.
כאשר ישבנו בביתנו ביום שבת האחרון בצהריים, הכלב ישב בפינת הסלון. אחותי הרגישה כי הכלב לא מתנהג כהרגלו וכי משהו מפריע לו. היא ניגשה אליו , הרימה אותו על ידיה והחלה ללטף ולנשק אותו ללא הפסקה. כאשר ראתה כי זה לא משנה את מצב רוחו של הכלב , החלה לדבר עמו ולהגיד לו "למה אתה ככה? מה מציק לך? תעשה לי סימן ואעשה הכל כדי לעזור לך". אני זוכרת כי חשתי פליאה ואף אמרתי לאחותי "למה את מדברת אליו? הוא גם ככה לא מבין אותך, זה טיפשי" והיא השיבה לי בכעס בחזרה "הוא מבין הכל". אחותי ניגשה במהירות ונתנה לו חטיף , הביאה לו את הצעצוע האהוב עליו וכיסתה אותו בשמיכה כאשר הוא יושב על ביטנה.
לאחר מספר דקות אשר בהן אחותי לא עזבה את טוי, אכן היה נראה כי מצב רוחו משתנה, הוא החל לשחק בחלל הבית, לרוץ ולקפוץ. תהיתי עם עצמי אם אכן השינוי הוא בשל היחס והחום שקיבל מאחותי או שמא פשוט היה עייף וחיפש את היחס הזה שהיה חסר לו.
