בתרגיל זה, בחרתי לעסוק בנושא אי השיוויון החברתי בישראל. לצורך הכנת התרגיל, קראתי את המאמרים "מאורעות 'ואדי סליב'" ו"פערי שכר לאומיים, מגדריים ואתניים". בחלקה הראשון של עבודה, אביא את עיקרי הטענות המוצגות בשני המאמרים, תוך עמידה על המחלוקות בניהם. בחלקה השני של העבודה, אציג נתונים אמפיריים רלוונטיים הממחישים את טענות המאמרים, ואנתח את הנתונים בעזרת התיאוריות העיקריות המופיעות במאמרים שבחרתי. לבסוף, אציע רעיון למחקר המשך שיוכל לתרום להעמקת הידע בכל הקשור לאי השויון בישראל.
המאמר " פערי שכר לאומיים, מגדריים ואתניים" טוען כי קיימת היררכיה מעמדית ברורה בשוק העבודה הישראלי: בראש ההיררכיה נמצאים האשכנזים, לאחריהם המזרחיים ובתחתית ההיררכיה ערבי ישראל. המאמר טוען כי היררכיה זו מאופיינת גם בחלוקה מגדרית. כלומר, מעמדם של גברים, בכל הקבוצות, גבוהה ממעמדן של הנשים, בנות אותה הקבוצה, ובנות הקבוצה/ות הנמוכות יותר בהיררכיה. כך, שלמעשה, נשים מזרחיות ולאחריהן נשים ערביות נמצאות בתחתית ההיררכיה. לטענת מחבר המאמר, היררכיה זו ופערי השכר הבאים לביטוי כפועל יוצא ממנה הולכים וגדלים, ומשועתקים לדורות הבאים. זאת, בניגוד לפערים בהשכלה בין הקבוצות שהצטמצמו במעט (כהן, 2006).
המחבר מסביר את הגידול בפערי השכר בין הקבוצות בעליה בביקוש לעובדים מיומנים. קרי, לעובדים בעלי השכלה גבוהה. סיבות נוספות הן היחלשות האיגודים המקצועיים והגידול בכמות העובדים הבלתי מיומנים במשק אל מול הירידה בביקוש אליהם, כתוצאה מהעליה הגדולה מבריה"מ אל מול תהליכי גלובליזציה והעברת מפעלים למדינות עולם שלישי, בהן הייצור זול יותר באופן משמעותי. כמו כן, מציין כהן את הזנחת הפריפריה, בה יושבו בעיקר מזרחיים וניתוב המזרחיים לרכישת השכלה מקצועית ולא אקדמית (כהן, 2006).
