הקשר בין החפץ לאדם הינו אחד מהנושאים הנחקרים ביותר בענף האנתרופולוגיה, בתוך כך הרעיונות המרכיבים אותו הינם רחבים ועמוקים. בכדי להניח את הבסיס למחקר המוזכר על פי האנתרופולוג הודר במחקר יש להתבסס על חמש הנחות שונות. ההנחה הראשונה היא שאנשים תלויים בחפצים. ההנחה השנייה היא שחפצים תלויים בחפצים, ההנחה השלישית היא שחפצים תלויים באנשים. ההנחה הרביעית היא שהקשר הוא אולי בלתי רצוני אך הדדי - כלומר אנשים יוצרים קשר ותלות בחפצים שבמידה אחרת תלויים בהם בחזרה. ההנחה החמישית היא שהקשר בין אדם לחפצים מתפתח ואינו קבוע. (Hodder 2011)
הודר מפתח את הרעיון (תוך כדי הסכמה מצד עולם האריכאולוגיה) שבני האדם פיתחו תלות בטכנולוגיה בכדי שיהיה ניתן לגדל מזון, בכדי שיהיה חם, למטרות פולחן וכו'. ישנה הסכמה רחבה שהשימוש בכלים גרמה להתפתחות חברתית וקוגניטיבית בקרב האנושות. גם הרעיונות והחשקים שלנו נובעים כמעט באופן ברור תמיד כלפי ה"אחר". גם הזיכרון שלנו מתאווה על בסיס אירועים שקרו לנו עם ה"אחר" (היה זה חפץ או אדם).
חפצים פרט להיותם תלויים באדם שמייצר אותם, הם תלויים גם בחפצים אחרים ולרוב יש להם מומנטום משלהם להתפתחות. הודר מציג את האש כדוגמא כאחת מהמצאות הראשונות של האדם, אשר לא הייתה יכולה להתרחש ללא תלות בחפצים אחרים כמו קורות עץ. האדם והאש פיתחו מערך יחסים מפותח למדי תוך כדי פולחן גם באתר צ'טלהויוק (Çatalhöyük)[1].
