כדי לבצע את המטלה הסופית לטובת קורס זה, בחרתי בעבודת המחקר של אליס גופמן (Alice Goffman) אשר כתבה מאמר וספר העוסק בעבודת מחקר איכותנית מסוג אתנוגרפי אשר זו ביצעה לאורך של כמה וכמה שנים, בגטאות של פילדלפיה, אשר בוחן את מצבה של האוכלוסייה השחורה והדרך שהאוכלוסייה השחורה מתמודד עם המשטרה באופן אשר מציב מירב האוכלוסייה (שישים אחוזים) במצב שבו הוא נמלט או מתנהל בהליכים שונים מול המשטרה (Goffman, 2015). בחרתי במחקר זה כי לדעתי מדובר בספר מעניין מאד אשר מראה כיצד מחקר אתנוגרפי יכול להציג מציאות עשירה בפרטים ועם זאת שנויה במחלוקת, בצורה כזו שבהחלט ניתן לדון עליה ולא להסכים לחלוטין עם הנתונים האיכותניים שהוצגו בה. בנוסף לכך, אני מאמינה כי מחקר זו יכול להיות בסיס טוב לדיון המבחין בין תיאוריה ביקורתית של תודעה כוזבת, ובין מחקר אשר מציב את קול הנחקרים בתור הבסיס לממצאים העולים בו, כפי שמתרחש במסגרת מחקר אתנוגרפי זה.
מטלה סופית זו, עם כך, תחולק למספר חלקים. בחלק הראשון, אכתוב הקדמה שבו אבקש להציג את הממצאים הראשיים שעולים במסגרת הספר ובמסגרת המאמר שיצא לאור ספר זה, שניהם פרי עטה של בתו של ארווינג גופמן, אליס. לאור העובדה כי מדובר בתצוגה ארוכה המתבטאת בספר עשיר בפרטים, אשתדל לקצר ולהביא את השורות התחתונות העומדות בבסיס המסר של ד"ר גופמן, אשר מתארת סיטואציה שבה חייהם של השחורים בפילדלפיה (ובכלל במקומות רבים בארצות הברית) כבעלי מסלולים נפרדים משל הלבנים. אשר במקום מסלול של לימודים, עבודה ומשפחה, הם חיים את חייהם במעצרים, בתי כלא, בתי משפט ומרכזי שיקום.
