השיח על יכולות הנשים אל מול יכולות הגברים בהיבט של תפקידי לחימה מעורר סערה ומציב סתירות בין שני ערכים- ערך הביטחון הלאומי אל מול ערך השוויון המגדרי. כמו כן, הועלו טיעונים רבים כנגד גיוס נשים בשל כוחן הפיזי שאינו תואם לזה של הגברים, עלות גבוהה עקב ריבוי פציעות בקרב נשים בהשוואה לגברים, ועוד נאמר כי החברה מוכנה לשאת באובדן של בנים אך לא באובדן בנות.
כאמור, צה"ל אכן התאים את אופיו לקבל נשים בתפקידים קרביים אולם נדמה כי המחיר, גם של המערכת וגם של הנשים, נותר כחידה.
מחקר זה הינו הכרחי וחשוב, ראשית, עקב המרכזיות שצבא ההגנה לישראל תופס בחברה. שנית, עלינו להבין את הדעה הרווחת בקרב צעירים בחברה הישראלית.
במחקר זה אבדוק כיצד תהליך החיברות הגלובלי היום-יומי שדרכו אנו לומדים תפקידים מגדריים, הבניות חברתיות וסטריאוטיפים בא לידי ביטוי בקהל היעד. אני מאמינה שניתן יהיה להחיל את המסקנות שאגיע אליהן בעבודה זו לכלל הגברים.
סקירת ספרות
סטריאוטיפים מעצבים את האופן בו אנו רואים את העולם. תפיסות חברתיות של תפקידי מגדר משפיעות על מי ואיך משתתפים בספורט ובפוליטיקה. הדבר נכון גם לגבי הצבא; ברוב מדינות העולם נשים לעיתים רחוקות, אם בכלל, נראות בקו החזית או בתפקידי מנהיגות גבוהים יותר בצבא (Molak, 2020).
