הפמיניזם הינו תנועה שקיימת החל ממחצית המאה ה-19 עד היום, ומטרתה להילחם במציאות חייהן של נשים רבות בעולם, שבה, גם אם לנשים מוקנה שוויון זכויות, הרי שהנשים בפועל לא נהנות ממנו במלואו ומעמדן עדיין נחות של הגברים, לא מיוצגות במוסדות ובמוקדי כוח בהתאם לשיעורן באוכלוסייה (50%), לא מקבלות הכרה בבעיותיהן הייחודיות (למשל בנושאי בריאות, אלימות, עוני וכו') וזאת גם במדינות מתקדמות ביותר. הפמיניזם מבקש במאבקו לשפר את מצב הנשים דרך למידה על מציאות חייהן, הענקת פרשנות מחודשת עבורה ושינויה. הפמיניזם הגיע להישגים רבים ברחבי העולם, אך עדיין ישנו קיפוח נשי, והמאבק ממשיך (קמיר, 2002).
בנוסף, פמיניזם ליברלי מאפיין את הגל הראשון של הפמיניזם (1850-1920). הגל הראשון דרש שוויון זכויות בין נשים לגברים. מאבק פמיניסטי מפורסם מתקופה זו הינו מאבקן של הסופרג'יסטיות, בעיקר בארה"ב ובאנגליה, על קבלת זכות הבחירה השווה לנשים. הגל הראשון משקף השפעות של עידן הנאורות שבו הושם האדם במרכז והודגשו ערכי חופש ושוויון על פני היררכיה מעמדית וציות, ונולדה האידאולוגיה הליברלית שגורסת כי כל אדם הוא יצור רציונלי ואוטונומי ולכן מגיעות לו זכויות יסוד ואפשרות למימוש עצמי. תפיסה זו הייתה מהפכנית לשעתה (עד אז סברו שהפרט נדרש לשרת את הקולקטיב והשלטון) והיא רלוונטית גם כיום בעולם המערבי, וממנה נובעת ההכרה שכל אחד רשאי להגדיר לעצמו את מטרותיו, תחומי עיניינו ותכליתו, וכן זכאי להשתתף בתהליכי קבלת החלטות מדיניים הנוגעים לו.
