1. מה הבעיה המרכזית המופיעה במאמרים ומה הקשרה לשאלת הזהות? האם במאמרים מוצע פתרון לסוגיה, ואם כן מה עמדתך בנוגע אליו?
הבעיה המרכזית היא קיומו של קונפליקט בסיסי שנובע מחוסר הסכמה וקושי בהכרעה ביחס לתורה האידיאולוגית שעל המדינה לחנך (או לא) על פיה. האם החינוך צריך לשרת את האידיאולוגיה של החברה (זהות קולקטיבית), את האידיאולוגיה התרבותית (זהות הומניסטית, אוניברסלית), או את האידיאולוגיה של היחיד (אינדיבידואליזם)?
כל אידיאולוגיה מבוססת על ערכים אחרים, בונה זהות אחרת ומציעה דרך אחרת כיצד לנהל זהות זאת. האידיאולוגיה של החברה מציעה זהות קולקטיבית, במסגרתה לחברה (מדינה) יש אחריות וחובה ללמד ולהנחיל נורמות קולקטיביות ולכוון את היחיד למלא את תפקידו במסגרת האתוס הלאומי העכשווי, כי בלעדי אידיאולוגיה זאת לחברה לא יהיה קיום. תקדם את תורת החינוך של הסוציאליזציה. האידיאולוגיה של התרבות מתייחסת לזהות האוניברסלית של האדם התבוני.
2. כתבי מאמר קצר שבו מוצעת תשובתך לבעיית הזהויות המתנגשות שהועלתה במאמר ובקורס. המאמר יכול להכריע לטובתה של אחת הזהויות ויכול להציע סינתזה ביניהן. יש לנמק את התשובה ולהביא סימוכין מתאימים (ניתן להשתמש במאמרים שהועלו לאתר).
חיקוי (סוציאליזציה), עיצוב (אקולטורציה) ופיתוח (אינידווידואציה) וחינוך
לם, אזולאי (ואני) מסכימים להנחת היסוד: יש שלוש אידיאולוגיות, תורות חינוכיות: האחת, מציבה את הזהות הקולקטיבית במרכז, מציעה שהחברה, הקהילה/ות (או המדינה) יחנכו את התלמידים, כדי להפוך אותם למעורבים בחברה ויפעלו אל ידי חיקוי (סוציאליזציה). השניה מציעה שהאדם תורם לחברה בכך שנולד עם מצפון המבחין בין טוב לרע ועם מודעות לערכים הומניסטיים אוניברסליים ולכן יש לעצב אותו באמצעות חינוך להומניזם (אקולטורציה). השלישית מציעה שאין צורך לחנך לערכים, אלא לפתח את הפרט לממש את עצמו באופן שיתרום לחברה.
