הקשר המעניין בין ביולוגיה לאנתרופולוגיה מצויין בשני המשפטים הפותחים את המטלה הנ"ל. בעוד שהביולוג מציין כי לכל אדם זוג רגליים, קרי מסוגל לנוע מנקודה א' לנקודה ב' היא לא אלא פעולה פשוטה שכל אדם מבצע במהלך חייו עם החברה הסובבת אותו. האנתרופולוגיה היא אכן ענף מדעי, בדומה לביולוגיה העוסקת בחקר האדם, אך בניגוד לביולוגיה, אנתרופולוגיה עוסקת בכל הזמנים ובכל הרבדים החברתיים והתרבותיים וזאת כדי שנלמד על החברה האנושית בצורה טובה יותר. בכדי ללמוד על אותן תרבויות שונות, עלינו לצעוד למקומות אחרים כפי שמציין האנתרופולוג בציטוטו. לכן אבחר בציטוט משלים שלי, ואתייחס: "נכון, השיב האנתרופולוג, אבל כל אדם נושא רגליו לתרבויות אחרות, עובר דרך מסעות היסטוריים שונים ומאפיינים משותפים, כלל המרכיבים של הפרט נותנים לו את הזיקה לחברה בה הוא חי, במכלול המרכיבים והאנשים, אנו בוחנים תרבות".
על כן, בעבודה זו נפתח ונעמיק בטענתו של האנתרופולוג, ונדגים כיצד בעזרת גישות שונות ניתן להסתכל על פרספקטיבת האנתרופולוג לחשיבות הנדידה של קהילות עם הציטוט המשלים.
"האדם הוא מידתם של כל הדברים" קבע פרוטגורס (פילוסוף סופיסטי) ואנתרופולוגים בני ימנו ייטו להסכים איתו. וולטר (שובו של המשוטט, 1992)1 מתאר בעקבות ספרו של פרנץ הסל שמתאר את סיפורו כאדם משוטט, סוג של בלש שחרד מביתו שלו ומשוטט ברחובות העיר שם מרגיש בטוח ומסוקרן. פרנץ הסל בילה את הילדות שלו בברלין, והוא מתאר את מסעותיו כי "חורש זה הוא קודש לשוטטות" ומסביר כי "אנו הברלינאים חייבים להתגורר הרבה יותר בעירנו" וממשיך לתאר את מאפייני העיר, הרחובות, הצבעים והאנשים.
